בינה, אורי (אוריאל)

בנם של ששון – יליד-אירן שעלה בנערותו ארצה – ורבקה (לבית שושני) ילידת-ירושלים. נולד ביום כ"ה בכסלו תש"ג (4.12.1942) בירושלים. בשנות-ילדותו הראשונות חי בירושלים ואחרי-כן בתל- אביב, שם למד בבית-הספר היסודי 'יבנה' ובבית-הספר התיכון ז' שביפו. מסור למשפחתו. כאח בכור נשא בקרבו אחריות כלפי אחיו הצעירים, במיוחד טיפל בצעיר-האחים, שנולד כשאורי היה בן שש- עשרה. הוא היה מרתקם בסיפוריו ובשיתופם בחויותיו ובעיקר אלה שהיו קשורות בתחביב-נעוריו, בנייה והטסה של דאונים. בתחביב זה באה לגילוי אהבתו לטיס, שניכרה בו מגיל צעיר. הוא היה מנסה לבנות דגמי-מטוסים בכוחות עצמו וכשגדל הצטרף לקלוב התעופה, ובמסגרת זו הטיס דאונים. עם גיוסו לצה"ל, באוקטובר לקלוב התעופה, ובמסגרת זו הטיס דאונים. עם גיוסו לצה"ל, באוקטובר 1960, הצטרף לחיל-האויר ונעשה טייס. במסגרת שירות המילואים עבר קורס הסבה ל'סקייהוק' ובו טס במלחמת ההתשה ובמלחמת יום- הכיפורים. זמן קצר לפני נפילתו התכונן לטוס ב'כפיר'. אהבתו של אורי לטיס היתה צד אחד בדמותו. צד אחר שבלט בו היה רגש האחריות לעניין האנושי. עניין הבטיחות של בני-אדם העסיקו מאוד, אף כתב עבודה מיוחדת בנדון, בשביל חברת אל-על שעבד בה בחייו האזרחיים, אלא שלא הספיק לסיימה. בפרק-זמן זה שקד במקביל להרחיב את השכלתו: למד מדעי המדינה כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטת תל- אביב. קיבל תואר במדעי המדינה, ולאחר מותו קיבל תואר בפילוסופיה. ביום כ"ח באייר תשל"ח (4.6.1978) נפל בבקעת-הירדן, בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב-תנחומים להורים השכולים כתב מפקדו: "…סמכנו עליו. היה ברור כי משימה שיקבל על עצמו יבצע באורח מעולה".