בילאוס (ביעלאאוס), יעקב

בן שושנה ושמואל (סם), נולד ביום י"ב באלול תרפ"ח (28.8.1928) בעיר ברודי, חבל גליציה, פולין. עד לשנתו ה13-, כאשר פרצה מלחמת רוסיה-גרמניה, קיבל חינוך רגיל כשאר בני גילו. המשפחה ברחה לפנים רוסיה, והגיעה עד למריופול (בקרבת רוסטוב), שם הדביקו אותה הנאצים. מן הטבח במריופול, בו הושמדו כעשרת אלפים יהודים, ניצלו אך מעטים, וביניהם יעקב. הוא התחפש לנוצרי ועבר ברגל מאתיים מילין עד שהצליח להגיע שוב אל מעבר לקווי הרוסים, ומשם המשיך דרכו עד סיביר. עם ההסכם בין סטלין לשיקורסקי על הקמת צבא פולני מקרב הפליטים, הצטרף אל החיילים היהודים שבצבא הפולני וכך הגיע לארץ בשנת 1942, ומצא מקלט בבית קרובי משפחתו בתל-אביב שדאגו לחינוכו. יעקב לא יכול להמשיך בחיי-שלום בשעת מלחמה והתנדב בהזדמנות הראשונה לצבא הבריטי וצורף לחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה). בתום המלחמה עלה בידו להגיע עד לארץ מוצאו והצליח להציל מן השרידים של יהודי פולין ולהעלותם לארץ. תקופת שירותו האחרונה עברה עליו במצרים. עם שחרורו חזר לתל-אביב. עבד כפועל בנמל תל-אביב עד שהגיע תורו בשלישית להתנדב למלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "גבעתי" כמפקד פלוגה. יעקב נפל ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948) בין מע'אר לתל-נוף והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות. הוא לא הספיק להתראות עם אביו, שניצל מהתופת אף הוא והתיישב בארצות- הברית.