fbpx
ביטי, שלום (שולה-ביה)

ביטי, שלום (שולה-ביה)


בן תמר ויצחק, נולד ביום ח' באדר א' תרפ"ד (13.2.1924) בחיפה. דור שני בארץ. אצילות-נפש ועדינות, תום-לב וכושר-מעשה התמזגו באופיו. בילדותו נותחה רגלו כמה פעמים, ועצב הילדות המקופחת נשקף מעיניו, אך הוריו עשו למעלה מיכולתם כדי להנעים את חייו. חינו, ענוותנותו ובת-צחוקו משכו אליו רבים. שלום למד בבית-הספר הריאלי בחיפה וממנו עבר לבית-ספר מקצועי. שלום נתקבל לשורות ה"הגנה", ובהיותו בן 17 התגייס לצבא הבריטי, בהעלימו את גילו ואת המום ברגלו. כדי להתקבל לצבא עבר ניתוח מיוחד רב-ייסורים וכאב. הוא שירת באל-עלמיין ובשדה-תעופה שהופצץ בלי הרף. עם שחרורו מהצבא הבריטי גמר את בית-הספר המקצועי, נתקבל לטכניון ולמד בו שלוש שנים הנדסת חשמל. עם חטיבות הסטודנטים של הטכניון יצא לאימונים והשתתף בהגנת חיפה. נתמנה למדריך המכוניות הנוסעות מהעמק להדר-הכרמל – תפקיד מסוכן, בשמשו מטרה גלויה לצלפים ערביים מוואדי רושמיה והעיר התחתית. עם קום המדינה נפסל תחילה לשירות ולכן עבר שוב ניתוח מיוחד כדי שיוכל להצטרף לצה"ל. הוא שירת בשירות הקשר, ביחידה טכנית בנגב, כמומחה לתיקון משדרי-רדיו וכעדות מפקדיו היה בין הראשונים למילוי כל חובה. ביום י"א בתשרי תש"ט (14.10.1948) נשלח לנגבה לתקן משדר ובשובו לבסיסו עלתה המכונית שנסע בה על מוקש, הוא נפצע (שבר בגולגולת) ולאחר שלוש שעות נפטר מפצעיו. שלום הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי ברחובות.

דילוג לתוכן