ביטון שמעון (סימון)
בן אסתר ואלעזר. נולד ביום כ"ט בניסן תשכ"ח (27.4.1968) במרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בחודש פברואר 1981. המשפחה התגוררה תחילה במרכז הקליטה בדימונה ולאחר-מכן קבעה את מושבה בירושלים. שמעון החל ללמוד בבית-הספר היסודי בדימונה והמשיך בלימודים תיכוניים-מקצועיים ב'אורט' במגמת האלקטרוניקה. לאחר המעבר לירושלים המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקצועי על שם ג'ינוגלי. היה חובב קריאה ונהג לקרוא ספרות יפה. התעניין בכל המתרחש בארץ והרבה בקריאת עיתונות. בגלל מזגו השקט לא אהב להתבלט. תחביבו העיקרי היה ספורט ובעיקר כדורסל, עיסוק שהקדיש לו את מיטב זמנו הפנוי גם בזמן השירות הצבאי. לפני הגיוס לצה"ל שקד על פיתוח כושר גופני, מתוך שאיפה לשרת בחיל קרבי. היעד המועדף שלו היה חיל הצנחנים. הוא גויס לשירות סדיר ביולי 1986 והתקבל לחטיבת גולני. בעת שירותו היה חייל ממושמע המבצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו. לאחר הטירונות עבר קורס מפקדי כיתות, שסיים אותו באוקטובר 1987, והתקדם בסולם הדרגות הצבאי עד לדרגת סמל-ראשון. זמן קצר לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, ביולי 1990, נקרא לשירות מילואים. שמעון נפל בעת מילוי תפקידו בצאלים ביום כ"ד בתמוז תש"ן (17.7.1990) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, חמש אחיות ושני אחים – בלוחה, פנינה, יפה, יעקב, חנן, נעמי ואילנית. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה על כך ששמעון בלט בחוסנו, ברוח ההתנדבות שלו וברמתו המקצועית. המשפחה ביקשה להנציח את זכרו בבית-כנסת בירושלים.
