ביטון, שלום

בן מסעוד וימינה. נולד בשנת תש"ה (1945) במרוקו. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1950. למד בבית הספר היסודי האזורי "ניר עציון". היה בחור עירני ותוסס, בעל חוש הומור מצויין, אך עם זאת ביישן במקצת. מטבעו היה רציני ובעל רגש אחריות למופת. הוא הצטיין במסירות לכל הסובבים אותו ובייחוד להוריו ולמשפחתו. בתחילת דצמבר 1963 גויס צה"ל. בחיל הרפואה אשר בו שירת כחובש קרבי, נטל על עצמו תפקיד אחראי. אחרי שחרורו משירות סדיר נקרא מדי פעם לשירות, אלא שמעתה שירת כמקלען. גם תפקיד זה מילא במלוא הרצינות המיוחדת לו, וכפי שהעיד מפקדו לאחר שנפל: "מעולם לא נשמעה מפיו קובלנה על עומס עבודה, או על יציאות ממושכות למילואים. כאשר יצא לאחרונה לשרת ביחידתנו, היה יוצא לילה לילה עם חבריו לאבטח את גבול הלבנון מפני חוליות מרצחים. הוא היה קשור בידידות עם חבריו לנשק. תמיד נהג בבטחון עצמי, גם בעת שנתקל הסיור במחבלים בלילה האחרון לחייו". ביום ב' בטבת תשל"א (31.12.1970) נפל בהתנגשות עם אוייב ליד מושב אביבים בגליל העליון. הוא הפעיל את נשקו כדי לחפות על חבריו ותוך כדי כך חשף את גופו לכדור המרצחים שפגע בו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. כתבה עליו פורסמה בבטאון נוער המושבים "מענית" מחודש אפריל 1971.