ביטון, רועי

בן יפה ועמרם. רועי נולד בקריית גת בט' באב תשמ"א (9.8.1981). היה שני מבין שישה ילדים במשפחה – שלושה בנים ושלוש בנות. "ילד מיוחד, מקסים ואהב לעזור", מספרים בני המשפחה. רועי התגייס לצה"ל ושירת במשמר הגבול. זמן קצר לאחר השחרור, ב-23.9.2003, הוא התגייס לשירות בתי הסוהר. בתחילה שובץ רועי כסוהר ביטחון בבית המעצר אוהלי קידר ובהמשך מילא מספר תפקידים בתחום הביטחון, האחרון בהם היה ממלא מקום סגן מפקד משמרת. במקביל הוא למד לתואר ראשון בקרימינולוגיה, ואז יצא לקורס הקצינים המשולב במסלול הייעודי. את לירון אשתו הכיר רועי כשהיה בן תשע-עשרה. "קשר גורלי", היא מכנה זאת, שכן שניהם נולדו באותו תאריך. נולדה להם בת – עמית. מישר רועי נפל באסון הכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. ‏כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. רועי היה בן עשרים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית גת. הותיר אחריו אישה הרה ובת. זמן קצר אחרי נפילתו נולד בנו – ליאם.