fbpx
ביטון, עמרם

ביטון, עמרם

בן יעיל ויעיס, נולד בחודש מרס 1929 בעיר קזבלנקה, מרוקו, הילד השני בין שבעה אחים ואחיות, נער שקט וצייתן ובעל תפיסה מהירה. עמרם סיים את חוק לימודיו בבית-ספר עממי של "כל ישראל חברים". את מקצועו – חייטות – למד בזמן קצר והיה לעובד טוב ומסייע לפרנסת הבית. הוא נבדל משאר בני המשפחה בהתעניינותו המרובה ביהדות ובגורל עם ישראל. בעצב ובמרירות קלט את הידיעות על חורבן יהדות אירופה, ובהשתתפות פנימית והתלהבות גוברת והולכת – את הדי מאבק היישוב על חירותו. כשהגיעה בשורת החלטת עצרת האו"ם, הכיר כי מקומו בקרב הלוחמים למען הגשמת ההכרזה. הוריו הטילו ספק בכושרו הצבאי. אמנם התעניין בספורט וחינוך גופני, אך עדיין נראה להם נער חלש ופחדן; אבל החלטתו היתה כה איתנה ונמרצת עד שהרשו לו, אם כי בלב קשה, להיפרד מעליהם ולעלות לארץ. עמרם אמר להפליג בחשאי אך נתפס על-ידי המשטרה הצרפתית, הצליח לברוח, יחד עם חבר טוב, לאלג'יר, משם עבר לצרפת ועלה במרסיי על אונייה שמגמת פניה חיפה. עמרם הגיע לארץ בחודש מרס 1948 והתגייס מיד לשורות הלוחמים בחטיבת "גבעתי". כחודש וחצי השתתף במערכה על ירושלים, ואחר-כך הועבר לנגב. ביום ח' באלול תש"ח (12.9.1948) נהרג בעלותו על מוקש ליד נגבה, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה.

כובד על ידי

דילוג לתוכן