ביטון, יצחק
בן תמר ומשה. יצחק (איזק) נולד במרוקו ב כ"ה בטבת תשכ"ב (1.1.1962). בהמשך אותה שנה עלתה משפחתו ארצה והתיישבה במושב לוזית באזור בית גוברין, שם בילה את ילדותו. לאחר מכן יצחק למד בפנימיית ידידיה, באזור נתניה. יצחק התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. בתאריך 6.10.1987 התגייס למשמר הגבול חברון. הוא היה גאה מאוד בחבריו במשמר הגבול, היה מעריך ומוקיר אותם. איזק היה אדם מאד ציוני, אהב את המדינה, היה מאוד מסור לתפקידו במשמר הגבול. איזק נישא לג'וסלין ב-1992. הם עברו להתגורר בקריית גת. נולדו להם שלושה ילדים: עידו, ענבל ונועה. יצחק היה אדם בעל מסירות גבוהה, אדם אוהב בריות, אדם שעזר רבות לזולת, אדם אופטימי עם חיוך תמידי על שפתיו. איזק היה אדם שאוהב לתת ולהעניק, אדם שהיה מסור מאד למשפחתו, לילדיו, לאחיו, לאחיותיו. הוא תמיד דאג לאחד את המשפחה בחגים ובאירועים, נהג להזמין את כולם להיות ביחד. את ילדיו היה לוקח לטיולים, מבלה איתם בקניונים ותמיד דאג להנעים את זמנם. איזק היה מאוד חברותי ומקובל בין חבריו, אהב מאוד לצחוק ובעיקר להצחיק. איזק אהב מאוד לעסוק ולהעביר את שעות הפנאי שלו בפרזול ובבנייה, בתחומים אלו היה כישרוני ויצירתי. הוא גם אהב מאוד לטייל ברחבי הארץ לאורכה ולרוחבה, היה מחובר מאד לטבע. בייחוד אהב את ים המלח, ובכל הזדמנות שהייתה לו היה יורד למקום זה. ביום ב' בסיוון תשס"ז (19.5.2007) נפטר רב-סמל בכיר יצחק. בן ארבעים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין במושב שריגים. ספד ליצחק חבר: "באמרך את השם יצחק, מצטיירת לפנינו דמות של יצחק אבינו המתקשר לסיפור עקידת יצחק … על איזק ניתן לומר את הפסוק: 'טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו' (קהלת ז', א') ".
