ביטון, יוסף

בן בנימין ורוחמה. נולד ביום ה' באדר ת"ש (14.2.1940) במצרים. רך בשנים הצטרף אל אחותו בצרפת, ובשנת תש"ט, לאחר קום המדינה, עלתה משפחתו ארצה. יוסף למד בבית-ספר יסודי בהרצליה ולאחר שסיים את לימודיו החליט לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת משפחתו הענפה. תחילה עבד כפועל בעבודות חקלאיות שונות, בבית-חרושת לנעליים, בבניין – ולבסוף רכש לו את מקצוע הטבחות. יוסף לא נקרא לשירות בצה"ל בשל ליקויים בבריאותו. הוא לא השלים עם רוע-הגזרה והפציר בשלטונות צה"ל לאפשר לו לפחות להתנדב לשירות-מילואים. בקשתו נענתה. במחצית ינואר 1974 עבר טירונות והוצב להג"א. היה נקרא לתקופות של שירות- מילואים. הוא נשא לו אישה ובנה את ביתו בעיר לוד. יוסף נתקבל לעבודה כטבח במסעדת נמל-התעופה לוד וכעבור זמן נתקבל כטבח ב'בדק' לוד. במרוצת-השנים נולדו לזוג שתי בנות ובן. יוסף היה בעל מסור ואב אוהב וכל רגעי הפנאי בילה בחיק-משפחתו. ביום ל' בכסלו תשל"ו (4.12.1975) נפל בעת מילוי תפקידו בשירות-מילואים פעיל. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בלוד. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, אחים ואחיות.