fbpx
ביטון , יוסף (יוסי)

ביטון , יוסף (יוסי)


בן רינה וניסים. נולד ביום כ"ז באב תשי"ד (26.8.1954) במרוקו. יוסי החל את לימודיו היסודיים בארץ הולדתו, והמשיך אותם באשקלון, לאחר עליית המשפחה לארץ בשנת 1962. את לימודיו התיכוניים רכש בבית-הספר המקצועי "אורט חניכים" באשקלון, במגמת חשמלאי מתקנים. בתחילת חודש מאי 1972 התגייס יוסי לצה"ל ושירת ביחידת נ"מ של חיל האוויר. החל משנת 1975 שירת כנגד יחידתי ביחידות שונות. בחודש יוני 1977 הצטרף לשורות צבא הקבע למשך ארבע שנים. הוא השתחרר, אך חזר לשירות בשנת 1984. במהלך שירותו נשא לאשה את תמי ובני הזוג קבעו את משכנם באשקלון. במשך השנים נולדו שני ילדיהם – יאיר ואירית. משנת 1987 ועד שנת 1994 שירת יוסי בבסיס טירונים של חיל השריון כנגד משמעת יחידתי. מפקדיו הגדירו אותו כנגד המשמעת המוביל של חיל השריון. יוסי ביצע את תפקידו באופן מצוין, היה חרוץ, מקצועי, בעל יכולת והשפעה בארגון אירועים וטקסים של חיל השריון. קצין שריון ראשי דאז, תת-אלוף יצחק רבין, כתב בהמלצתו להעניק ליוסף ביטון דרגת רס"ב ביום העצמאות תשנ"א: "בתוקף תפקידו, אחראי הנגד הן על משמעתם של חיילי הגדוד והן על יחידות צוקי עובדה. את הטירונים מחנך הרס"ג למשמעת, מוטיבציה, יוזמה ומקצועיות החל מצעדיהם הראשונים בבסיס, וחיילי השריון שעברו תחת שרביטו מהווים מציבה ניצחת ליכולתו. חזות הבסיס, אשר זכתה בתחרויות רבות, מהווה דוגמה נוספת ליכולתו הארגונית והמקצועית של הנגד. חוות הדעת של מפקדיו מעידות על יכולתו של הנגד לאורך שנים. כרס"ר חיל השריון הוא מייצג את החיל באירועיו וצועד בראש מצעדיו". בשנת 1994 נפצע יוסי בתאונת דרכים והיה מאושפז זמן רב. יוסי נפל בעת שירותו, ביום כ"ב בטבת תשנ"ו (14.1.1996). בן ארבעים ואחת היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אשה, בן ובת, הורים, שלושה אחים – אברהם (אלברט) סמי וחיים וחמש אחיות – דינה, אסתר, מסודי, אנט ואליס. אלמנתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה על שמו לבית הכנסת באשקלון. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "יוסף, זכרונו לברכה, שהה בחופשת פרישה משירות קבע בצבא ההגנה לישראל, לאחר ששירת כנגד משמעת של ענף טירונים בבית-הספר לשריון. "יוסף זכה להערכה גבוהה מצד מפקדיו ותואר על ידם כנגד מקצועי ומסור, שראה את החינוך, הטיפוח והדאגה לחייל ולמפקד כמשימתו העיקרית, והצליח בכך. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו ופקודיו כאחד". מפקד היחידה בה שירת יוסי, כתב: "כולנו המומים וכואבים את מותו ללא עת של יוסי – בעל, אב, מפקד, פקוד וחבר נפלא. רב-סמל בכיר יוסי שירת במשך שבע שנים בבית-הספר, כנגד משמעת בענף טירונים, בהן חינך דורות רבים של מפקדים וחיילים. יוסי ראה בחינוך וטיפוח החיילים שליחות עליונה, הוא ראה בהם בניו ובנותיו ועשה הכל על מנת שירגישו טוב ולכן היה דמות להערצה על ידי כולם – פקודיו ומפקדיו. "לאחר פציעתו ויציאתו לחופשת פרישה מצה"ל, ביקשתי מיוסי לבוא ולסייע לנו בארגון טקסים בלטרון, ויוסי תמיד בא ובשמחה, אפילו עם קביים. כזה היה תמיד – מוכן לבצע כל משימה ובאופן משולם . יוסי הטביע את חותמו לעד בבית-הספר ובחיל השריון, והם המציבה החיה לפועלו".

כובד על ידי

דילוג לתוכן