ביטון, דניאל (‘דני’)

בן יעקב ואסתר. נולד בשנת 1949 באלקלעה שבמרוקו. בשנת 1952 עלה ארצה עם משפחתו שהתיישבה במושב ברוש. דני למד בבית- הספר היסודי של חב"ד שבמושב ברוש ובתיכון-מקצועי במגמת מסגרות שבכפר-חב"ד. במאי 1967 גויס דניאל לצה"ל והוצב לחיל חימוש בתפקיד מפ"ט תחמושת. מפקדיו העריכוהו כאיש מקצוע מצוין, מסור לעבודתו וצנוע בהליכותיו. במשך שירותו הסדיר השתתף דני במלחמת ששת-הימים וקיבל את אות המלחמה. בינואר 1972 חזר דני לצבא וחתם על שירות בצבא הקבע. הוא עבר קורס קציני-תחמושת והועלה לדרגת רס"ר. דני מילא את תפקידו בנאמנות, ביעילות ובצורה מקצועית לשביעות רצון מפקדיו. במשך שירותו פרצה מלחמת יום-הכיפורים שגם בה השתתףדני. בשנת 1972 נשא לאישה את חברתו מלכה והקים את ביתו תחילה במושב ברוש ואחר-כך בבאר-שבע. בקיץ 1973 נולדה בתו גלית ובמשך הזמן נולדו עוד שני בנים ובת. דני היה איש משפחה מסור ודאג לבני ביתו. ביום ט"ז באייר תשל"ח (23.5.1978) נפל דני במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין במושב ברוש. השאיר אחריו אישה, שני בנים, שתי בנות, הורים, שבע אחיות ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כותב מפקדו: "… דני ראה את שירותו בצה"ל כשליחות ואת תפקידו נשא בגאוה ובאהבה כייעוד להגברת כוחה של היחידה וצה"ל כולו. היה אהוד ונערץ על מפקדיו וחיילי היחידה שהוקירוהו…" משפחתו תרמה לזכרו ספר-תורה.