ביטון, דוד

בן נסים וטיטי. נולד ביום כ"ד בכסלו תשי"ח (17.12.1957) בחצור. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'שבט סופר' שבחצור. אחרי-כן עבר לבית-הספר 'קרית שמואל' שבחיפה, כאן סיים שלוש שנות-לימוד. את שנת-הלימודים האחרונה סיים בבית-הספר 'שדה יעקב'. לאחר-מכן עבר לישיבה תורנית בירושלים, 'ישיבת הכותל', שם עשה שנה אחת. הוא היה תלמיד טוב, שקדן וחרוץ, הלימוד וקניית-הדעת היו חשובים לו מאוד והוא השקיע ממיטב זמנו ומרצו כדי לרוכשם. הוא גם ביקש להתקבל לעתודה האקדמית, סמוך למועד גיוסו, אך לבסוף ביכר להתגייס במועד שנקבע לו יחד עם חבריו. דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1976 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס-צניחה, והוענקו לו כנפי-צנחן. הוא היה חייל טוב, נאמן, מסור ואחראי, אהוב ומקובל על חבריו לגדוד בזכות יושרו וחביבותו. הוא נטל חלק במשימות שהוטלו על יחידתו ותרם ממרצו ומכוחו יחד עם חבריו. מעולם לא ניסה להשתמט ממלאכה קשה ותמיד היה ראשון לעזור לזולת ולסייע לחבר בעת-צרה. ביום י"ז באלול תשל"ח (18.9.1978) נפל דוד בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבחצור. השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "… ארבעה שבועות נאבק דוד על חייו, עד שהכריעו המוות. בחייו היה בחור חזק ובריא, בעל רצון עז. גם במאבקו לחיים לא עזבוהו תכונות אלה. שנתיים תמימות שירת דוד ביחידתי, ושירותו היה שירות למופת, מסור ונאמן. זמן רב נזכור את דמותו, שהיתה סמל לשנינות ופיקחות…" משפחתו הנציחה את שמו בהקמת בית-כנסת 'בית-אל' שנקרא על-שמו.