ביטון, גבריאל (גבי)
בן עליזה ויעקב. נולד ביום ו' באב תשט"ו (25.7.1955) בקזבלנקה שבמרוקו. גבי היה השלישי בילדים שנולדו להוריו. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1962 והשתקעה בשכונת גיורא בהוד השרון. גבי למד בבית-הספר הממלכתי א' בהוד השרון, אחר המשיך ולמד עוד שלוש שנים בבית-הספר החקלאי 'עירון' בחדרה. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד וחניך פעיל במועדון הנוער בשכונתו. כשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, שימש גבי כמדריך צעיר במועדון. אולם העדפתו המובהקת היתה עיסוק בעבודות חקלאיות. הוא אהב את הים, הרבה לטייל ברחבי הארץ ונהנה מאוד מנהיגה. גבי הצטרף לשורות צה"ל באוגוסט 1974. את אימוני הטירונות הוא עשה בגולני והמשיך ושירת בגדוד שבחטיבה. אולם, מחמת מחלת עור שלקה בה, הורד הפרופיל הרפואי שלו והוא נאלץ להפסיק ולשרת כלוחם חי"ר והוא שובץ בחיל-התחזוקה. גבי השתלם בקורס אפסנאות ובקורס נגדי אפסנאות ושימש כנגד רישום תחזוקה בחיל. במהלך שירותו הוא סיים בהצטיינות קורס צניחה ולקח חלק פעיל בפינוי סיני. את שירותו הסדיר סיים גבי באוגוסט 1977, אולם המשיך לשרת בצבא הקבע עוד חמש שנים, בתפקיד רס"ר תחזוקה. מפקדיו העריכוהו כחייל טוב מאוד, ממושמע, הגון ונאמן. גבי ביצע את המוטל עליו במקצועיות רבה, וגילה יוזמה בעבודה ורצון להתקדם. כעבור חמש שנות שירות בצבא הקבע החליט גבי לשוב לחיים האזרחיים. הוא רכש לו מקצוע אזרחי בקורס לנהגי אוטובוס ועבד כנהג בחברת אוטובוסים 'רעננית'. מחברה זו עבר ל'דן' ועבד בה שנתיים. שאיפתו היתה לעבוד בחברת 'אגד'. לימים התקבל ל'אגד' ועבד בה כשכיר. גבי נשא לאישה את רותי משדה חמד ונולדו להם בן ובת – אביעד ולילך. ביום ב' בכסלו תש"ן (29.11.1989) נפל גבי בעת מילוי תפקידו מפגיעת נשק. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. בן שלושים וארבע היה גבי במותו. הוא השאיר אחריו רעיה, בן ובת, הורים, חמשה אחים – אורי, אלברט, יצחק, דניאל ומשה ושלוש אחיות – חנה, מרים ואסתר. לזכרו, נידבה המשפחה ספרייה תורנית לבית-הכנסת 'אוהל משה' בהוד השרון.
