ביטון, ברוך

בן חנניה ופיבי. נולד בשנת תשי"ב (1952) בקזבלנקה שבמרוקו ועלה עם משפחתו בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי 'חב"ד' בשכונת עיר גנים בירושלים, וסיים את לימודיו התיכוניים בישיבת 'בלומנטל' בירושלים. הוא המשיך את לימודיו בישיבת 'נוה ארץ' ובישיבת 'שארית יוסף' בבאר יעקב. בתקופת לימודיו היה חבר בארגון נוער ישיבתי. ברוך היה ירא שמים, אהב לעזור לזולת והקדיש לכך את מרבית זמנו הפנוי. הוא גילה דאגה כנה ואכפתית למצוקת הסובבים אותו והיה מסור למשפחתו ברוכת הילדים. הוא רכש ביחד עם חבריו, באמצעות תרומה שנמסרה לידיו, מבנה שיועד להקמת ישיבה, היא ישיבת "אורייתא", שבה לומדים כחמישים אברכים ובחורי ישיבה. ברוך גויס לצה"ל בפברואר 1975 והוא נשוי ואב לתינוק. לאחר הטירונות השתלם בקורס מוסמכי כשרות וסיימו בציון מעולה. ברוך התגיס לשירות הקבע ביוני 1976 ושירת כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הצבאית ביחידה של חיל-האוויר. לפי עדות מפקדו, היה ברוך חייל שקט וצנוע מטבעו, בעל ידע מקצועי רב בתחום עיסוקו, חייל אחראי ומסור בעבודתו. ביום א' באדר ב' תשמ"ו (12.3.1986) נפל ברוך בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, ארבעה בנים ובת – אשר, יעקב, יאיר, יוכבד וחנניה, הורים ואחד-עשר אחים ואחיות – דינה, חנה, לאה, יפה, רחל, רבקה, שרה, חיה, אסתר, יצחק ושמעון