ביטון, אלון

בן פמלה ושלום. נולד ביום כ"ה בחשוון תשל"א (24.11.1970) בקרית-חיים וגדל בקרית-ים. הוא נולד כבן ראשון במשפחה, אחרי שתי בנות – ורד ואיילת. בהיותו בן 10 נולד אחיו הצעיר אביב. אלון החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אורים" והמשיך בחטיבת הביניים ע"ש רודמן בקרית-ים. בכיתה י' החל בלימודי מכונאות תעופה בבית-הספר הטכני של חיל האויר, אולם לא סיים את לימודיו התיכוניים. הציור היה חלק בלתי נפרד מעולמו של אלון, הוא צייר בעיקר בעפרון. התכנים שעלו בציוריו הם ים, אניות עתיקות, סוסים ובעלי חיים שונים. כבן קרית ים אלון אהב את הים ובילה בים כשהוא חש במים, בחול ובשמש. הוא אהב לשחק כדורסל. מראהו החיצוני כנער וכעלם החמיא לו. הוא היה יפה תואר, בפניו תמיד היה חיוך, בעיניו החומות מבט עמוק ולעיתים נוגה. כמתבגר עוצב גופו והוא היה גבוה ומוצק. אלון הקפיד על הופעתו החיצונית, וגיבש לעצמו סגנון מיוחד. הוא בילה עם חברת בני גילו בקריה. בשנות בית הספר היסודי ובחטיבת הביניים השתתף בפעילות בתנועת הנוער – "מחנות העולים". אלון אהב לבלות במועדונים ובעיקר ב"דיקסי", כנער סייע בהפצת שמו לנוער באזור מגוריו. הוא היה צנוע ומופנם. מאד רגיש. כשהיה מובך, חיוך בישני התפשט על פניו. אלון התגייס לצה"ל ב- 13 בפברואר 1989. הוא ביקש לשרת ביחידה קרבית. לשרות בצה"ל היתה משמעות יחודית עבורו. הוא ביקש להוכיח שהוא מסוגל וראוי במיוחד כשממערכת החינוך לא רווה נחת. הוא ניזון מהסיפורים של אביו ושל אחיותיו משרותם בצה"ל. הוא רצה להתנסות בעצמו בשרות ולהיות חלק מאותו הווי. אלון התגייס לחיל התותחנים. הוא עבר טירונות בחיל, קורס תותחני רכב בשבטה והוצב לשרות בגדוד "נמר" ברמת הגולן. תקופה קצרה הוא שרת בגדוד ולדברי מפקדיו הוא היה חיל טוב, מקצועי, מקובל על חבריו ליחידה ונטל חלק פעיל בפעילות השגרתית והמבצעית של הגדוד. ביום ב' באב תשמ"ט (3.8.1989) אלון נמצא ירוי בבסיסו טרם מלאו לו תשע עשרה שנים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי חוף הכרמל בחיפה. בלעדיו נותרה משפחתו בצלו של נר דולק. דאבה ותוגה ממלאות את החלל סביב.