ביטון, אברהם (באברט)

אברהם (באברט), בן חנה ומשה, נולד ביום כ"ו בתשרי תשי"ד (1.1.1954) בטידילי שבמרוקו. בשנת 1958 עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה במנחמיה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי במנחמיה ואחרי-כן למד ארבע שנים בבית-ספר תיכון מקצועי בטבריה, במגמה של מסגרות ומכונאות רכב. באברט, השתלם במקצוע מכונאי רכב. היה לו כשרון בכל הקשור לעבודת כפיים. בעודו נער תיקן בביתו את כל הטעון תיקון ושיפוץ. הוא היה נער ביישן וצנוע שהעדיף לעתים את הבדידות והשקט על ההמולה והשאון. עם זאת ידע להיות שותף לפעילות חברתית. תמיד היה מוקף חברים וידידים, עמם ניהל שיחות וויכוחים ארוכים ועמם יצא לבילויים משותפים. הוא אהב לקרוא ספרים מסוגים שונים, היה מבלה שעות רבות בקריאה והעשיר את ידיעותיו בתחומים רבים ושונים. אברהם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל החימוש. הוא עבר קורס למכונאי-טנקים ונשלח לשרת בתפקיד זה בפיקוד הצפון. הוא היה מכונאי טנקים בחטיבת שריון ברמת הגולן וביחידתו צוין כחייל ממושמע וצייתן, המבצע בדייקנות ובשלמות את המשימות שהוטלו עליו. אברהם היה מקובל על מפקדיו ואהוד על חבריו ליחידה. במלחמת יום-הכיפורים ניצבה יחידתו – אחת מיחידות חטיבת "ברק" – בקו האש, ברמת-הגולן ולחמה בקרבות הבלימה נגד הצבא הסורי. הקרבות היו קשים ואבדותיה היו רבות. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בקרב שנערך באזור חושניה, נפגע אברהם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בטבריה. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת במנחמיה; המועצה המקומית של עמק הירדן הוציאה לאור חוברת לזכר בני עמק-הירדן, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, ובה דברי חברים על דמותו של אברהם.