fbpx
בידרמן, יצחק (‘איציק’)

בידרמן, יצחק (‘איציק’)


בן גרשון ז"ל וחסידה. נולד ביום כ"ח באייר תש"ד (14.6.1944) בשכונת שיבת-ציון שבדרום תל-אביב. בסביבה זו עשה את שנות ילדותו ונערותו. את חינוכו היסודי רכש בבית-הספר 'ביאליק'. לאחר-מכן נכנס לבית-הספר 'תיכון חדש' שבצפון העיר. בהשראת קרובת-משפחה הצטרף לתנועת 'השומר הצעיר', וכבר בצעדיו הראשונים התבלט בין חבריו, והפך תוך זמן קצר למדריך בתנועה והתמסר לה בכל להט-נעוריו. עול-הלימודים הקשה בגימנסיה הכביד על פעילותו החברתית. לפיכך ביקש לעצמו מסגרת קלה יותר, כדי שיוכל להקדיש את עיתותיו להדרכה, ולכן נרשם לבית-הספר המקצועי 'שבח'. בגדנ"ע קיבל הכשרה טרום-צבאית. נאמן לעקרונות תנועתו החליט איציק לקשור את עתידו עם חיי קיבוץ. הצטרף לגרעין נח"ל 'עינת' ועשה את הטירונות בצבא. בשנת של"ת, שהוקצבה לו, הדריך את קן 'השומר הצעיר' בפתח-תקוה. בתום פרק-זמן זה חזר לאימונים, עבר קורס- צניחה ושובץ בנח"ל מוצנח. במסגרת זו השתתף בשחרור ירושלים בעת מלחמת ששת- הימים, וכעבור שש שנים – בקרבות עקובי-דם מעבר לתעלת-סואץ. בעקבות קורס-מ"כים עלה לדרגת רב"ט. לאחר סיום שירות-החובה הצטרף איציק לקיבוץ זיקים. נשלח לסמינר 'אורנים', ובתום שנתיים חזר למשק כמורה מוסמך והתחיל לעבוד בהוראה. בשנת 1969 יצא לראשונה לחוץ-לארץ – כמדריך במחנה-קיץ של תנועתו בארצות-הברית. הצצה חטופה זו בעולם הגדול השפיעה עליו עמוקות, ובמוחו נרקמה תכנית של טיול ברחבי-תבל. ואמנם הטיול יצא אל הפועל, בשנת 1972, והקיף חלקים מאירופה, ארצות-הברית, יפן, דרום-קוריאה, הונג-קונג, סיאם, הודו, פרס. כשחזר מן הטיול, נשאל: לאחר שראה צורות-חיים כה רבות ומגוונות, באיזו צורת-חיים מעדיף הוא לבחור לעצמו? איציק השיב בלא היסוס: ככל שהרבה להתבונן בדרכי העולם כן ברור לו, כי המקום הטוב ביותר לחיות בו הוא – קיבוצו זיקים. אבל רצונו לראות את העולם לא ידע שובע: הוא יצא לטיול ספארי, בטיסה מלונדון לקניה, ומשם – ברכב צמוד עד לדרום-אפריקה. 'שיגעון הטיולים' של איציק היה רק אפיק אחד שבו שיקע את כמיהתו לפעילות. הוא מאס בחיי-שגרה וחי חיי-חברה אינטנסיביים. ביקש לדעת הכול, ליהנות מכל חדוות-החיים. היה מרבה לרקוד במסיבות ומבקר תכופות בתיאטרון ובקולנוע. כחובב-מוסיקה מושבע מצא תמיד דרכים לשמוע קונצרטים מעולים. איציק היה בעל-יצרים ועם-זאת בן-אדם נוח לבריות, לא רב עם איש, לא פגע באחרים, לא השמיץ. כל מה שעשה – ביושר עשה ובכנות. תמיד עזר – בלא עשיית חשבונות קטנוניים. הוא ניחן בכושר מופלא ליצור מגע בלתי-אמצעי עם אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד. מצד אחר, לא התקשה כלל לחיות בגפו. ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975), נפל איציק כשהוא בשירות-מילואים פעיל, עקב תאונת-מטוס – בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית- שאול. השאיר אחריו אם ואח.

כובד על ידי

דילוג לתוכן