בושרי, מישאל (“שולי”)

בן דויד ושמחה. נולד ביום ט"ו בתשרי תש"י (8.10.1949) בפתח תקוה. כאשר הגיע לגיל הלימודים התחיל ללמוד בבית הספר "ניר עציון" שבמקום. השתייך לתנועת "הנוער העובד". בחיים האזרחיים עבד כשרברב. לצה"ל גויס בנובמבר 1967 אך בעוד הוא בשירות החובה שלו אירעה פציעתו הקשה ולאחר שלושה ימים של אישפוז בבית החולים מת מפצעיו; זה היה ביום כ"א בתמוז תשכ"ח (17.7.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד הבסיס כתב במכתב תנחומיו למשפחתו על פשטותו הנפשית – והלא בכך כבש את חבריו והממונים עליו. הוא סיפר כי ברצון ובנפש חפצה היה מבצע את המוטל עליו בלי שבא בטרוניות על מפקדיו; ואת מכתבו סיים בזו הלשון: "אבידה גדולה היא להורים שתלו בו תקוות וכן לצה"ל שאבד לו חייל צעיר, בשיא פריחתו, חייל שיכול היה בחייו לתרום עוד הרבה לצה"ל ולמדינה.