בורנשטיין, מרדכי-דוד

בן בלומה וליאון, נולד ביום ב' בתמוז תרפ"ה (24.6.1925), בעיר לייפציג, גרמניה. עלה עם המשפחה לארץ בשנת 1933 והמשיך את לימודיו בתל-אביב. הצטיין בתפיסתו ובייחוד בלשונות וידע יפה עברית, גרמנית, אנגלית ואחר-כך גם ערבית. בראשית מלחמת-העולם השנייה הלך בעקבות אביו (שהיה חייל במלחמת-העולם הראשונה והתנדב במלחמת-העולם השנייה לצבא הבריטי, נמלט והציל רבים מחבריו מהשבי הגרמני, הגיע לדרגת סרג'נט-מייג'ור ]רב-סמל[ וקיבל שישה אותות-הצטיינות), ובהיותו בן 15 התנדב לצבא. בהתחשב בסגולות המיוחדות שקצין- הגיוס מצא בו נתקבל על אף גילו הרך. תחילה עוכב לשירות במשרד- הגיוס בבסיס הטירונים המרכזי בצריפין ובשירות הרפואי ואחר-כך נתקבל, בהשתדלות המפקד של אביו, לחיל-המהנדסים המלכותי והצטיין בשירותו בחזיתות צפון-אפריקה והמזרח התיכון. בשעות הפנאי היה מקרין סרטים בקולנוע הצבאי, התמחה במקצוע, הגיע לדרגת "מפעיל סוג א'" והועבר לשירות באנס"א (שירות הבידור לחיילים). כששוחרר בסוף המלחמה, בדרגת קורפורל (רב-טוראי) וענוד שישה אותות-הצטיינות, נשאר עוד זמן-מה כעובד בשכר בשירות הבריטים, כמפעיל ראשי ומנהל בית-קולנוע צבאי. משחזר הביתה עבד בחברת "יונייטד פילד סרוויס" כמפעיל, מכונאי, אינסטלטור, נהג וכו' והצלחותיו בעבודה הבטיחו לו עלייה בדרגה וקיום בכבוד. היה בן מסור להוריו ולמשפחתו וחבר טוב ומוכן לעזור לזולת. בדצמבר 1947 התייצב להגנת המולדת והתנגד בתוקף לניסיונות להשאירו בשירות בעורף, בשל גורמים משפחתיים. הוא צורף ליחידת פלמ"ח בחטיבת "הראל" והשתתף בפעולות- קרב רבות בדרך לירושלים (הקסטל ועוד) ובירושלים וסביבותיה. מרוב מסירותו לשירות סירב לקבל חופשה אף ליום אחד. לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע ,יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים ליישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית איכסא ונבי סמואל. תנועת הכוח לנבי סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-ענבים.