בורנשטיין, יהושע

בן חיה פרל והרב ישראל הלוי, נולד ביום ח' באדר ב' תרס"ה (15.3.1905) בעיירה רייוויץ, רוסיה. למד ב"חדר" ובישיבות קיוב וייקטרינוסלב והתחנך על ברכי מסורת ישראל, הרעיון הציוני והתרבות העברית שספג בבית אביו, שכיהן כרב בעיירות פולין ואוקראינה. בעודו נער הצטרף ל"החלוץ" ובשנת 1920, לאחר שפרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, התגייס לצבא האדום ושירת בחיל הפרשים, שם התבלט בחוסנו הפיסי ובאומץ לבו. בסוף 1921 עבר לפולין. למד בלבוב את מקצוע הנגרות וכעבור שנתיים עלה לארץ-ישראל. בארץ עבד תחילה בקבוצת "צריפין" שבמושב בלפוריה ואחר-כך הצטרף לגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור. כחבר ה"גדוד" עבד בתל-יוסף, חיפה, ירושלים, כפר- גלעדי וב"קבוצת הרועים" בחמרה. לאחר שעזב את ה"גדוד" יצא לעבוד במפעלי ים המלח, בכפר סבא, בחברת "סולל בונה" ובבניין תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה. ברבות הימים היה לעובד קבוע בחברת החשמל והשתקע בקרית חיים. כל אותו זמן היה גם פעיל בשורות ה"הגנה" והירבה לעסוק בספורט. היה בעל חוש הומור מפותח ובעל הכרה פועלית וציבורית. בקרב חבריו נודע בסגולותיו התרומיות וכעדות אחד מהם: "יהושע הבין מיד לרוחו של כל חבר בעבודה וידע כיצד להעלות אותו ממעמקים. כולנו ביקשנו את קירבתו וחברותו באשר ידענו את מסירותו והערכנו את תבונתו". בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948), נפל בשערי עכו עם שלושה מחבריו מאש אנשי כנופיות, כאשר היו בדרכם לחדש את הספקת החשמל ליישובי הגליל המערבי. יהושע הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת יוחנן. הניח אישה, בן ובת. שמו הונצח בחוברת זיכרון שהוצאה על-ידי קיבוץ רמת יוחנן ובספר "בני קרית חיים במלחמת השחרור"