בורלק, ישראל (טולה)

בנם-יחידם של רבקה ושאול, נולד ביום ה' באייר תר"ץ (3.5.1930) בזכרון-יעקב. מגיל שנה וחצי גדל במושב-העובדים כפר-הס ולמד עד גמר כיתה ט' בבית-הספר המשותף בתל-מונד, המשיך ולמד כשנתיים במקווה-ישראל והתמחה בייחוד במכוורת וברפת. בחורף תש"ח נמשכו הלימודים והעבודות לקול יריות ופיצוצים בחולון הסמוכה ומתוך כוננות מתמדת להגנה בנשק. באביב סיים את הלימודים וגויס עם בני מחזורו. לבקשת הוריו שישתדל להשתחרר משירות קרבי בזכות היותו בן יחיד, השיב: "לא אשמתי היא שאין לי עוד אחים ואחיות (אחותו מתה בילדותה). לא אהיה משתמט. מישהו לא צריך ליהרג בעדי". ישראל עמד להתגייס עם חבריו ל"גרעין מקוואי", אך נעתר לשידולי ההורים ואנשי הכפר והסכים להתגייס לשמירה ולהגנה במקום בסביבה ולהמשיך בינתיים גם בעבודה במשק. הוא שירת בחטיבת "אלכסנדרוני". היה חבר טוב ובן מסור וצייתן ועוזר במשק ובבית, אך התקומם נגד דאגת אמו והתנגדותה לשירותו הצבאי. בעצם לא חיבב גם הוא את מלאכת המלחמה ואמר בפירוש: "אני שונא את הצבאיות, אני מקנא בפועלים העובדים ואינני אוהב את הצבא". אך ידע שהחובה עדיפה על נטייתו האישית וקיימה במסירות ובפשטות. פעם נשלח לעזרת קיבוץ "המעפיל", ונפגש שם בפעם הראשונה, יחד עם חבר בן-יחיד כמוהו, בסכנת הקרבות. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), כשיצא לקרב ליד הכפר הערבי טירה שבסביבה, הרגיע את אביו, שעוד יספיק לחזור ולהביא ירק לרפת… אך לא הספיק, כי נפל בקרב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל-מונד.