בורלא, משה (מואיס)
בן שמחה ויששכר, נולד ביום ג' באייר תרפ"ו (17.4.1926) בעיר סלוניקי, יוון ולמד בבית-ספר עממי. בשעת הכיבוש הנאצי במלחמת-העולם השנייה נלקח למחנה הריכוז ברגן-בלזן. כשחזר אחרי המלחמה לעיר שנתרוקנה ממרבית יהודיה הצטרף לקבוצת- הכשרה, יצא איתה בדרך הנדודים לארץ-ישראל ובשנת 1946 העפיל ארצה באונייה "חביבה רייק" והתיישב בחיפה. משה עבד במחצבת "סולל-בונה", נשא אישה ונולדה לו בת. הוא הצטרף ל"הגנה" ובחורף תש"ח מילא את חובתו בשירותי משמר בעיר חיפה ובקרבות לשחרורה. אחר-כך שירת בחטיבת "גולני" והשתתף בקרבות בגליל התחתון. בתום ההפוגה הראשונה התחדשו הקרבות בגזרת ג'נין ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948). מחלקתו החזיקה בכפר פקועה ובמשך מספר שעות הדפה כוחות אויב עדיפים. משנשקפה ללוחמים סכנת כיתור והתחמושת עמדה לאזול, הוחלט לסגת. בקרב הנסיגה הקשה נפל וגופתו נותרה בשדה הקרב. השאיר אישה ובת. אחרי כשנתיים נמצא קברו על-ידי "הצלב האדום" והוא הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בעפולה.