fbpx
בורוכוב, איתן

בורוכוב, איתן


בן רחל ושמואל, אח לגליה. נולד ביום ח' בשבט תשט"ז (21.1.1956) בתל אביב. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי הקליר וסיימם בבית-הספר התיכון עירוני א'. בשנות נעוריו היה איתן פעיל בתנועת הצופים ובעל תחביבים רבים, והוא השקיע בהם מזמנו וממרצו. איתן היה חבר בתזמורת הנוער של תל אביב- יפו וניגן על מספר כלי נגינה: תופים, אלט וטרומבון. הוא ניחן גם בכשרון ציור, ובגיל ארבע-עשרה אף זכה בתחרות ארצית לציורי ילדים. איתן הרבה לעסוק בספורט בשעות הפנאי, ונהנה במיוחד משחייה. הוא השתתף בתחרויות שחייה עממיות, צלח את הכינרת ואף הוסמך כמציל חובב. עוד ענפי ספורט שאהב היו טניס שולחן, כדורגל ואתלטיקה קלה. בתחילת אוגוסט 1974 התגייס איתן לצה"ל, ושובץ בחיל-השריון. את שירותו הצבאי מילא על הצד הטוב ביותר ובשנים שלאחר שחרורו מהשירות הסדיר הקפיד למלא את חובת המילואים. הוא התנדב לשירות מילואים בכל שנה ושנה, עד יום מותו. בתום שירותו הצבאי בחר איתן בלימודי הנהלת-חשבונות, ייעוץ מס וראיית-חשבון במכללה למינהל ועם סיום לימודיו פתח משרד עצמאי לייעוץ מס בתל אביב. איתן ניחן בשמחת חיים, דינמיות, מעוף ו"ראייה קדימה". תמיד היה מוקף חברים ואת אהבתו הרבה לבעלי חיים ביטא בגידול כלבים וחתולים. איתן היה אדם מוכשר מאוד, בעל ידע נרחב ומגוון תחומי התעניינות. בשעות הפנאי טיפח את תחביביו: הרבה לטייל בארץ ובעולם, התמחה ביינות, הרבה בקריאת ספרים, שקד על הגדלת אוסף תקליטיו משנות השישים והאזין למוסיקה. טעמו נע על גבי קשת מוסיקלית מגוונת – מוסיקה קלאסית, רוק, מזרחית, יוונית ועוד. עניין מיוחד גילה במיסטיקה. הוא עבר קורסים באסטרולוגיה, תורת כף היד ושפת הגוף. איתן נפל בעת שירותו ביום ד' באב תשנ"ז (6.8.1997), במהלך שירות המילואים שלו, עשרים-ושלוש שנים בדיוק מיום גיוסו לצה"ל והוא בן ארבעים-ואחת. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ואחות. כותב מפקד היחידה שאיתן שירת בה בשירות המילואים: "איתן שימש כמש"ק שלישות בכיר ביחידה, תפקיד אשר בא לידי ביטוי בעיקר באימונים, אליהם התייצב והתגייס בשמחה. איתן השתתף השנה באימון ונדרש להגיע לאימון נוסף. למרות שעמדה בפניו האפשרות לא לבצע תעסוקה נוספת, איתן לא ויתר וביקש להתנדב לאימון נוסף. גם לתעסוקה הנוכחית התגייס בהתנדבות. איתן ידע להסתדר בכל מקום ובכל מצב. תמיד בער בו הצורך לפעול, להספיק עוד משהו, לחוות עוד חוויה. תמיד עם חיוך שובבי על פניו, כילד המגלה כל פעם מחדש את הנאות החיים. מלא מרץ ושמחת חיים, נהג לכבד את האנשים הסובבים אותו ולרומם את רוחם של החיילים, באשר הוא נמצא, גם כשלא היה עם חיילי יחידתו."

כובד על ידי

דילוג לתוכן