בורוכוב, איתמר (“סיני”)

בן אשר ויהודית. נולד ביום כ"א בטבת תרצ"ב (27.12.1934) בתל-אביב. מגיל צעיר היה מנגן בצ'לו ואף הצטיין בנגינתו מתוך אהבתו הרבה למוסיקה. השתייך ל"התנועה המאוחדת" מגיל י"ב והיה פעיל בתוך חברתו. הוא לא המשיך במסגרת ההכשרה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "שלוה". לאחר-מכן התגייס עם הכשרת מעיין-ברוך ושירת בנח"ל באיילת-השחר. הוא אהב להשתתף במחנות-עבודה ולעסוק בעבודה חקלאית ותכופות התנדב לעבודה קשה שלא רבים ששו לקראתה. אהובים היו עליו גם טיולים בארץ, וכמעט שאין פינה בה, ממטולה ועד אילת, אשר לא טייל בה, חקר אותה ונהנה הימנה. בימי-שירותו עבר כמה קורסים ולאחרונה הגיע לדרגת סגן-משנה. אף קיבל תעודות-הצטיינות שונות וביניהן תעודות-הצטיינות ב"צעדת ארבעת הימים". אולם במשך כל ימי-שירותו לא פסק מלשאוף להמשך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למתמטיקה. הכל אהבוהו בשל מזגו הטוב שמצא את ביטויו בעיניו המחייכות ובצחוקו המלבב. היה איש-שיחה ואוהב-תרבות. היה מסור לחבריו ומוכן לתת להם כל מה שהיה בידו. כמה שבועות לפני מערכת-סיני לקח לו אשה ועם כל מה שהיה נתון אז להקמת ביתו לא נמנע מיציאה לאימונים מיוחדים יחד עם חייליו וחבריו. מתוך אומץ-לב יצא לקרבו האחרון ולאזהרתו של המפקד מפני אש-התופת ענה: "שום כדור לא יפגע בי". באותו קרב על מעבר המיתלה, ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956), נפל. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. ילדו, שנולד אחרי נפול-אביו, נקרא על-שמו ואף בכינוי-החיבה שלו