בורודיצקי, אבא (בירו)

בן רבקה וד"ר מרדכי, נולד ביום י"ד באדר תרע"ז (10.3.1917) בגרודנה, אז – רוסיה, למשפחה ציונית ותיקה. אביו, רופא עירוני מקובל, יצר אווירה תרבותית נאה לגידולו, ונטע בו אהבה לעבודה ולמולדת. בשנת 1925 עלה עם הוריו לארץ, למד בבית-ספר עממי בתל-אביב ואחר-כך שלוש שנים בבית-הספר המקצועי ליד הטכניון בחיפה. היה חבר תנועת "השומר הצעיר" ופעיל בה מגיל 14. אבא הצטרף ל"הגנה" והתמחה בתיקון כלי נשק ויצירתם. כיוון שניחן בתבונת-כפיים, יצר חפצי-אמנות בעץ ובמתכת, פירק והרכיב כל מכונה מורכבת ומסובכת והיה דייקן וקפדן במלאכתו. הוא אהב לשוטט בכל שבילי הארץ, ובייחוד ידע יפה את הגליל ואת מקורות הירדן אשר הלהיבוהו ביופים. במשך תקופה מסוימת עבד כמודד בכפרים הערביים, מרוחק מהיישוב ומהמתרחש בו והופתע בפרוץ מאורעות 1936 – וניצל בנס. היה בין מייסדי קיבוץ השומר הצעיר הארצישראלי ג' – חצור. במשק היה איש הביטחון והנשק ואחראי למחסן-הנשק. שתקן וענוותן מטבעו, אך עז וקנאי באמונתו. נכון תמיד לכל פעולה, חברי ואדיב. בקיבוצו – אזרח מעורה בעבודה, יוצר ושמח בחלקו, פעיל בחברה ובכל הוויותיה. אבא נפל באבו-כביר, בדרכו מחצור לתל-אביב, ביום כ"ד בכסלו תש"ח (7.12.1947) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחצור. הניח אחריו אישה ובת.