בורובסקי, פנחס (פיני)

בן פייגה וצבי-זאב, נולד ביום ט"ז בכסלו תרפ"ב (17.12.1921) בווארשה ובהיותו בן שנה עבר עם משפחתו לעיר צופוט, ליד דנציג. שם למד בבית-ספר יהודי והיה חבר בתנועת-הצופים הלאומית "כחול-לבן". בשנת 1934 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו בתל- אביב. אחרי סיום בית-הספר העממי למד בבית-הספר הטכני "מונטיפיורי" ובדעתו היה להמשיך וללמוד בבית-ספר גבוה ולהיות למהנדס. כשהגיע הצבא הגרמני עד אל-עלמיין ואיים בפלישה לארץ התנדב לגדודי ה"באפס" הארצישראליים ואחר-כך צורף עימהם לבריגדה היהודית. פינחס השתתף בכל הקרבות שניהלה הבריגדה באיטליה נגד הגרמנים והגיע עד לגרמניה. שירת גם בבלגיה ובהולנד. הוא ביקש מהוריו לשלוח לו בגדים חמים, כי שם "גדול הקור מאוד", ואת הכל נתן לשארית הפליטה במחנות שבגרמניה. משחזר הביתה אחרי השחרור התחיל לעבוד במלטשת יהלומים והיה פעיל ב"הגנה". בחורף תש"ח השתתף בהגנת תל-אביב וסביבתה, בליווי שיירות לירושלים, שירת בחטיבת "גבעתי" ולקח חלק בהתקפה הגדולה על אבו-כביר, בה הופעלה לראשונה מרגמת "דוידקה". המשפחה חרדה לשלומו, משום שהיה יוצא למשימות נועזות ומסוכנות, ונשמה לרווחה כשנשלח בסוף חודש מרס לבית-הספר לקצינים. כשנתגלה הצורך לשלוח תגבורת מקרב חניכי בית-הספר לקרבות בדרך לירושלים דרש פינחס שיצרפו אותו אל התגבורת. פינחס נפל בקרב על דיר-מוחסין ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולדה.