בורובסקי, עובד (“איזי”)
בן משה וחנה. נולד ביום א' באדר תש"ה (14.2.1945) בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי "גבעת השלום" ובבית הספר התיכון העירוני ה' – שניהם בתל אביב. הוא היה פעיל בהסתדרות הספורט של הסטודנטים ("אס"א") וב"הפועל". בעיקר התמחה בספורט הצלילה, השחייה והג'ודו. עם זאת, אהב מוסיקה קלאסית והרבה לקרוא ספרות רצינית, בעיקר יצירות סופרים המתארות יחסי אנוש. הוא התחנך על ערכי עבודה, מתן כבוד לזולת ואהבת המולדת, והיה אוהב טבע מושבע. בשנת 1961 סיים בהצלחה קורס דאייה, וכן השתתף בקורסים קדם-צבאיים רבים. – הוא גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1962. בשנת 1964 סיים בהצלחה קורס קצינים במסגרת העתודה האקדמית וקיבל דרגת סגן. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון התקבל כסטודנט בפקולטה לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטה בתל אביב, ובגיל עשרים ומחצה סיים את לימודיו שם בציונים גבוהים והוכתר בתואר .B.A. בעת לימודיו באוניברסיטה, הוא הרבה בפעילות חברתית ונבחר למועצת הסטודנטים. הוא ייצג את "אס"א" בענפי השחייה והג'ודו, במופעים שונים. נוסף לכך הדריך נערים קשי חינוך במוסד עירוני בתל אביב וזכה להערכה מצד הממונים והחניכים כאחד. הוא היה משוכנע כי החברה הזניחה את אלה וכי יש להחזיר אותם למוטב בעבודה רצופה ומסורה. הוא היה חבר פעיל בהתאחדות לפעילות תת-ימית בישראל, והשתתף פעמים אין ספור בצליחת הכינרת ובמשחים רבים שנערכו על ידי "הפועל" בכל רחבי הארץ, בנמל יפו ובנמל תל אביב, באשקלון, באילת, בעמק חפר ובמקומות רבים אחרים. הצילום היה תחביבו השני, ובעזבונו יש אלבומים מלאים צילומים אמנותיים. בשנת 1965 המשיך את שירותו כפסיכולוג בחיל הים. בסוף שנת 1968 נשלח לסיני, ושם נפצע פצעים אנושים. בגבורה נאבק במשך שבועות על חייו הצעירים ולבסוף הבריא, תודות למאמצים על אנושיים של רופאי בית החולים "תל השומר", אך הוכר כנכה צה"ל. הוא נרשם לאוניברסיטה בירושלים ללימודים לקראת התואר "מוסמך" בפסיכולוגיה – ושוב חזר לפעילות אשר היה רגיל בה לפני פציעתו. על אף הפציעה והנכות השתתף באליפות "אס"א" בג'ודו, זכה בתואר אלוף "אס"א" וקיבל מדליית זהב. בתקופה זו עסק הרבה גם בכתיבה וביחוד בכתיבת שירים, בהם שירים רבים על הים אשר אליו היה קשור עד ימיו האחרונים. אור ליום ה' בניסן תשל"ב (30.3.1971), נפל על משמרתו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מגרש ספורט וחורשה הוקדשו לזכרו בבית הספר "גבעת השלום;" זכרו מונצח מדי שנה בבית הספר על ידי שתי מלגות הניתנות לתלמידים מצטיינים