בוסקילה, אלירן

בן מרים וציון. נולד ביום ג' באלול תשמ"א (1.9.1981) בחדרה. בן שני להוריו, אח למשה, עידן וחן. למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'תחכמוני' והמשיך לישיבה התיכונית 'בית שמואל' בחדרה, בה סיים י"ב כיתות במגמת אלקטרוניקה וחשמל. במקביל ללימודיו היה אלירן חניך פעיל בתנועת 'בני עקיבא'. אלירן גדל והיה לעלם חן, עליז וחייכני ובעל חוש הומור נפלא. אהבת הזולת איפיינה אותו, מעיניו ומחיוכו התמידי נשקף טוב ליבו, והשקט הנפשי שלו דבק בכל סובביו. תמיד היה מוקף חברים שאהבוהו וביקשו את קרבתו. כבר כנער היה בוגר בנפשו, וידע לראות דברים בתבונה ובבהירות. הספורט האהוב עליו היה כדורגל, וקבוצתו האהובה – 'בית"ר ירושלים'. אלירן אהב מאוד מחשבים. היה מסוגל לשבת שעות מול צג המחשב, עד שהצליח בעבודתו בצורה מושלמת. הוא גם שלט בתיקון תקלות במחשב. אלירן אהב מאוד את תחום האמנות – אהב סרטים, האזין בהנאה למוזיקה מגוונת (מזרחית, MTV, ועוד…) והתעניין ברזי הצילום. הוא אף שלח ידו בחיבור שירים, ובעיקר אהב לצייר – אלירן צייר ציורים נפלאים, לבבות, חייזרים, שדונים ועוד ועוד. עם גמר התיכון המשיך אלירן לכיתה י"ג במכללה הטכנולוגית של חיל-החימוש ובסיומה הוסמך כטכנאי אלקטרוניקה. בחודש ספטמבר 2000 התגייס אלירן לצה"ל, לחיל-החימוש. הוא עבר קורס טכנאי 'עורב' והוצב בסדנת האופטרוניקה במחנה 'שמשון' בצפון הארץ. כטכנאי מערכות טילים מתקדמות, אלירן עסק בטיפול בכל המכללים של טילי נ.ט., ובמכללי הירי בתומ"ת. מפקדו של אלירן סיפר עליו: "אלירן הגיע אלינו מלא מרץ ורוח התנדבות יוצאת דופן, ונרתם מיד לסייע לחברים באחזקת מערכות הטילים המתקדמות. אלירן ביצע את תפקידו בהצלחה רבה, ובאופן הראוי לחיקוי. במהלך שירותו ביחידה הטביע אלירן את חותמו בה, והקרין מאישיותו המופלאה והייחודית על הסובבים אותו… "זכורות לי השיחות האישיות עם אלירן, שבהן סיפר על רצונו להירתם לעזרה במחלקות אחרות בסדנה, והכל למען עמידתה של היחידה בצורכי המערכת והיעדים… חוש ההומור המיוחד של אלירן גרם לכולנו לא אחת להתגלגל מצחוק, וכולנו משוכנעים שאלירן יכול היה להימנות עם הבדרנים מן השורה הראשונה. כולם פשוט נישבו בקסמיו לבדר, לשמח ולצחוק מכל הלב." כשהיה אלירן שב מן הצבא לחופשה, מעולם לא התלונן על הקשיים שבשירות. תמיד אהב לצאת לבלות, לפגוש את החבר'ה ולהחליף חוויות על ההווי הצבאי. ביום כ"ה בסיוון תשס"ב (5.6.2002) נפל אלירן בפיגוע חבלני בצומת מגידו. באותו בוקר עלה לאוטובוס אגד בקו 830, בדרכו מביתו בחדרה לבסיס בצפון. בצומת מגידו התנגשה באוטובוס מכונית תופת שנהג בה מחבל-מתאבד, ובפיצוץ נפגעו כמעט כל יושבי האוטובוס. אלירן נהרג במקום. בן עשרים-ואחת היה אלירן בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. הרמטכ"ל, רא"ל שאול מופז, כתב למשפחה: "מפקדיו של אלירן מעידים, כי היה חייל חרוץ ופיקח, אשר הפגין יכולת מקצועית גבוהה ורצון עז לתרום ולהצליח. אלירן היה אהוד ואהוב על הסובבים אותו, והחיוך היה נסוך על פניו תמיד." יגאל, מפקדו של אלירן, ספד לו: "היית חבר בנפש, אחד כזה שאיתו היינו יוצאים למלחמה. בחור שסמכנו עליו בעיניים עצומות. תמיד אהבת לעזור לכולם, התנדבת ראשון לכל משימה – והכל פשוט היה 'קטן עליך'." להנצחת זיכרו של אלירן הכניסו הוריו ספר תורה לבית-המדרש 'בית יוסף חיים' בגבעת אולגה. לזיכרו של אלירן הוקם גן בסמוך לבית הוריו ברחוב האירוס, וכן הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו לבית-הכנסת 'הרשב"י' בחדרה. יהי זכרו ברוך.