בוסקילה, אליעזר (‘אלי’)

בן יעיש ורמונד. נולד ביום כ"ח באלול תשי"ח (13.9.1958) בקרית- שמונה. אליעזר היה הבן הבכור במשפחה, ובמרוצת-השנים נולדו עוד ארבע בנות וארבעה בנים. את ראשית לימודיו עשה בבית- הספר 'יסודי תורה' של החינוך העצמאי שבקריה הצפונית. הוא הצטיין בלימודים ועבר לישיבה התיכונית שבטבריה. אולם הגעגועים למשפחה גברו על הנער, והוא החליט להמשיך את לימודיו התיכוניים במקום-מגוריו. שנתיים למד בביה"ס 'מרכז הנוער' ובחר במגמה של חרטות. עוד בראשית שנות-בגרותו התבלט אליעזר בתכונות-אופי חיוביות, שכבשו עד מהרה את לבות המורים והחברים ללימודים. בחור רציני היה, וקריאת ספרים טובים היתה עיקר הנאתו. אבל גם מן העיסוק בספורט לא התנזר. הוא מצא עניין בענפי-פעילות רבים: כדורסל, כדורגל (נמנה עם קבוצת-הנוער המקומית של 'הפועל'), קליעה ושחייה. תמיד ידע להלהיב ולמשוך אחריו את חבריו-לקבוצה שלא להתייאש מכישלון זמני. השפיע רבות על בני-סביבתו ולא לחינם נבחר ליושב-ראש מועצת התלמידים בבית-ספרו. עם-זה, היה עלם צנוע ושקט, כן בדבריו ובמעשיו, רודף צדק ויושר ומשכין שלום בין החברים. תחנתו הבאה במסלול לימודיו של אליעזר היתה בית-הספר המקצועי 'נעורים' בנתניה, שם השתלם בהפעלת ציוד מכני. גם כאן הצטיין בהתנהגותו ובהישגיו בלימודים. אליעזר חלם תמיד שישתלב בשורות חיל-הצנחנים, אבל מיומנותו המקצועית הנחתה אותו להצטרף לחיל ההנדסה הקרבית. הוא גויס באוגוסט 1976, עבר קורסים מקצועיים ועלה בהמשך השירות לדרגת רב"ט. הוא שירת בצפון, קרוב למקום-מגוריו, וכך ניתן לו לבלות גם את חופשותיו הקצרות בחיק-המשפחה ועם חבריו הקרובים. לא-פעם נשלח למלא משימות מעבר לגבול, בלבנון. כן נטל חלק במבצע ליטני. ביום כ"ח באדר ב' תשל"ח (6.4.1978) בעת ביצוע אחת ממשימותיו הקשות בתחום הנדסת- הדרכים – נפל אליעזר במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית- העלמין שבקרית-שמונה. מפקדו כתב להורים השכולים: "אליעזר היה חייל טוב וממושמע ומילא את כל המשימות שהוטלו עליו בצורה טובה ויעילה ביותר". המשפחה הנציחה את זכרו בהקמת ספרייה בישיבת-ההסדר שבקרית-שמונה. כן הוקם 'מועדון חברים' לזכרו בבית-הספר 'מרכז הנוער' שבמקום-הולדתו.