בונקר, יואל
בן בת-שבע ושאול, נולד ביום כ"ט בכסלו תשכ"ד (15.12.1963) בהודו. באפריל 1968, בהיותו כבן חמש, עלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה בחדרה, שם למד בבית-הספר היסודי. אחרי כן עבר לבית-ספר מקצועי, למד נגרות וסיים את לימודיו כנגר מקצועי. עד למועד גיוסו לצה"ל עבד במקצועו והתמחה בייצור רהיטים. יואל היה צעיר חרוץ, שאהב לעזור לזולת, שמר על כבוד רעיו, כיבד את הוריו ונהג דרך-ארץ באנשים מבוגרים ממנו. אהב ספורט – בעיקר כדורגל – והיה חובב-ים מושבע. יואל אהב לשוט ולחתור בסירה. שאיפתו הייתה להתגייס לחיל הים, אך חלומו לא התממש. באוקטובר 1981 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת במשמר-הגבול. הוא סיים בהצטיינות את הטירונות והיה מועמד לקורס מ"כים. במלחמת שלום הגליל הועבר עם יחידתו ללבנון ועסק בביטחון שוטף. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) עקב התפוצצות מיכל גז בבית הממשל הצבאי בצור, קרס הבניין וקבר תחתיו את יושביו. בין ההרוגים היה יואל. בן 19 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים. משפחתו הנציחה את זכרו בספרייה תורנית, שהוכנסה על-שמו בבית-הכנסת בשכונה, שבה נהגו להתפלל בני משפחתו