בונפיל, רפאל (רפי)
רפאל (רפי), בנם הצעיר של בלה ז"ל וניסים, נולד ביום כ"ז באדר ב' תשי"ד (1.4.1954) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי ע"ש יוסף ויתקין ובבית-הספר התיכון העירוני א' (ערב) בתל-אביב. כשהיה רפי בן חמש שנים נפטרה אמו. אף-על-פי-כן הטה שכם וסייע בניהול הבית ובעיצוב חיי המשפחה. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, נרשם ללימודים בבית-הספר תיכון-ערב. בבקרים עבד, כדי שמימון לימודיו לא ייפול למעמסה על אביו, נכה צה"ל, שנפצע בקרבות של חטיבת "גבעתי" נגד המצרים במלחמת העצמאות. רפי היה תלמיד מצטיין, אהוב על מוריו ועל חבריו ופעיל מאוד בתחומי החברה גם בבית הספר וגם מחוצה לו. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, פעיל במועדון 'רוטרי' בשכונת שפירא, שם ארגן חוג לשחמט ועשה בהצלחה למען הגדלת תקציב המועדון, כדי להגביר ולשפר את הפעילות בו. בבית-הספר היה רפי הרוח החיה במסיבות הכיתה. בחגים נהג להכין את התכניות האומנותיות וכך רכש לו עמדה רבת-השפעה בקרב חבריו. הוא היה בעל כושר מנהיגות מלידה, ולא היו לו יריבים. רפי היה נער בעל אופי חזק, הרבה לעזור לחבריו ונודע באופיו הנוח, בשקידתו וברצינותו. הוא אהב לקרוא, עסק בספורט והרבה לצאת לטיולים ולמסעות ברחבי הארץ. כן השתתף בכמה צעדות. רפי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972. הוא ביקש להתנדב לצנחנים או לקומנדו הימי אך הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחני-טנקים ואחרי כן סיים בהצטיינות קורס מפקדי טנקים והגיע לדרגת סמל. רפי היה חייל מצטיין ואהב מאוד את יחידתו ואת חיי הצבא בכלל. מפקדיו העריכוהו מאוד ותקופה מסוימת אף חשב להתנדב לשירות בצבא הקבע. חודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה הגיעה לארץ חברתו של רפי והשניים החליטו להינשא אחרי שישוחרר מהשירות הסדיר. הייתה זו אהבה עזה, שנמשכה שנים אחדות ונמתחה על פני יבשות. במלחמת יום-הכיפורים היה רפי מפקד טנק בקרבות הבלימה בגזרת תעלת סואץ. ביום השלישי למלחמה, ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע הטנק שלו באש טילים והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול, ליד אחיו הבכור דוד, שנהרג שמונה ימים אחרי-כן בקרבות על "החווה הסינית". האח דוד, שאף הוא היה מפקד טנק, לא ידע מה עלה בגורל אחיו הצעיר רפי, אליו היה קשור מאוד. רפי השאיר אחריו אב ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
