בונפיל, יהודה (‘באפי’)
בן יעקב ולונה. נולד ביום כ"ז באדר א' תשי"ז (28.2.1957) בלוד. למד בבית-הספר היסודי 'הרצליה' שבלוד, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העיוני 'רמלה-לוד'. יהודה היה תלמיד חרוץ, שהתעניין במקצועות ההומניים והצטיין בלימודי היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ-ישראל. הוא היה חבר בתנועת הנוער 'הצופים', וברבות הימים הדריך בקן לוד. היה חובב-ספורט והצטיין בשחייה ובמשחק כדוריד. באחת מחופשות-הקיץ עבר קורס למצילים וקיבל תעודת מציל. יהודה התעניין בתחומים שונים. בנוסף להדרכה בתנועת הנוער ולפעילותו הספורטיבית נודע בכינוי 'מלך ריקודי העם' בלוד. הוא היה אופטימי ועליז. אהב לעזור לזולת והיה אהוב על חבריו. בזכות חביבותו נקרא בפי כול בשם החיבה 'באפי'. יחד-עם-זאת, היה רציני בגישתו לחיים ונאמן לעקרונותיו. במלחמת יום-הכיפורים, כאשר למד עדיין בבית-הספר התיכון, התנדב יהודה לטפל בשבויי המלחמה אשר אושפזו בבית-החולים 'שמואל הרופא', וכן התנדב לעבוד במגן-דוד אדום ולשמור במסגרת המשמר האזרחי. לחבריו הקרובים סיפר על התעניינותו הרבה בנושאי צבא וביטחון ותקוותו לעשות חיל בצה"ל. יחד-עם-זאת, לא ויתר על המשך הלימודים והתכוון ללמוד משפטים באוניברסיטה עם תום שירותו הצבאי. יהודה גויס לצה"ל באוגוסט 1975 והצטרף לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-צניחה, קורס סיירי-גולני וכן קורס-קצינים, נשלח לשרת בגדוד חיל- הרגלים באזור הצפון. הוא היה קצין מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. יהודה שימש דוגמה לחבריו ומופת לפקודיו בסבילותו ובמזגו הטוב. פקודיו מספרים, שהיה מפקד מסור ודואג לחייליו, אך דרש תמיד ביצוע מדויק. הוא השתדל לא להדאיג את הוריו, הקפיד לטלפן הביתה, אך לא הרבה לספר על קשייו, אלא קיבל את המאמצים ואת המתח בחזית ברצון וברוח טובה. ביום י"ב בתשרי תשל"ח (24.9.1977) נפל יהודה בהפגזה באזור הר-דוב. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבלוד. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן. הוריו הקימו לזכרו גל-עד במודיעין.
