בונופיאל, דוד

בנם-בכורם של אסתר וחיים, נולד ביום ח' בכסלו תרצ"א (28.11.1930) בעיר איסטנבול, תורכיה. בהיותו בן ארבע שנים עלו הוריו ארצה. בבית-הספר העממי אהב את הלימודים ולמד בשקידה. משפחתו סבלה עוני ומחסור עד כדי כך שדויד נאלץ לעזוב את לימודיו ובהיותו בן 11 יצא לעבודה. לאחר שנתיים הצטרף למחתרת האצ"ל, כפי שאמר: "אני רוצה להיות לוחם- מחתרת נאמן ולהיות כיוסף טרומפלדור שנפל למען המולדת ושמו לא יישכח לנצח, כי כך יאה ללוחמים". דויד השתתף בפעולות המחתרת, נאסר ונשלח על-ידי הבריטים לרפיח, אך שוחרר. היה גבה-קומה, יפה-עיניים, אהוב וחביב על כל חבריו, פזיז, אוהב הרפתקאות, ועם זאת חיבר שירים. בפרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתייצבים, שירת בחטיבת "גולני" והשתתף כחבלן בקרבות רבים בגליל ובנגב. ביום כ"ד בתמוז תש"ח (31.7.1948) נפל בשעת הטמנת מוקשים במגידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.