בונה, עמית

בן נעמי ובן-ציון. נולד ביום כ"ב באדר תשל"ד (15.3.1974), בחיפה, אח לאיל. עמית היה ילד ממושמע ונבון, עסוק תמיד במשחקיו, ומגיל צעיר מאוד ניתן היה להבחין בכישוריו הטכניים המיוחדים. כבר בילדותו אהב לפתור חידות חשבון ולעסוק בבעיות חשיבה ועוד לפני כניסתו לבית-הספר, פיתח את החוש הטכני: תחילה בבנייה בקוביות לגו וכבר מגיל שבע שנים בתכנות תוכניות מחשב בסיסיות במחשב "סינקלר". עמית למד בבית-הספר היסודי "אורים" בקרית ים ובחטיבת הביניים "רודמן". הוא בלט בכשרונותיו במקצועות הריאליים ובאופן טבעי המשיך את לימודיו בחטיבה העליונה של "אורט" בקרית ביאליק, במגמת אלקטרוניקה ובהמשך, במכללה להנדסאים במסגרת העתודה הטכנולוגית. בהיותו בכיתה י"ג נבחר על ידי חיל הקשר לעשות אצלם את פרויקט הגמר. עמית הגיע כל שבוע ליחידת הקשר, בה היה מיועד להשתבץ בסיום לימודיו, בתפקיד יוקרתי מיוחד. את לימודיו לתואר הנדסאי סיים בהצטיינות ועל פרויקט הגמר שהגיש קיבל ציון 100. ביום הולדתו השמונה עשר, קיבל עמית רשיון נהיגה. הוא אהב לטפל במכונית, הקפיד על אחזקתה השוטפת וכאשר היה עליו לנסוע עם השלט "נהג חדש" שוב גילה יוזמה וחוש טכני, בכך שהרכיב מתקן ממונע, המופעל ממושב הנהג ומאפשר לפתוח ולסגור את השלט לפי הצורך. בלטה בעמית רגישות לאסתטיקה ולסדר: עבודותיו היו ערוכות בצורה גרפית נאה, בכתב יד ברור ונקי. נער, שעמד על דעותיו והיה תמיד בעל רצון ונכונות לעזור ולתרום. בשעות שלאחר הלימודים עבד בהתנדבות במשמר האזרחי. היה צנוע וביישן, נבון ושקול. שותף מלא למתרחש בבית ובמשפחה, היוזם ותורם בעצותיו המועילות ובכשרונותיו. לפני גיוסו, וכתנאי להמשך לימודיו במסגרת העתודה הטכנולוגית, התחייב עמית לשירות נוסף בצה"ל למשך שנתיים ורבע. במחצית חודש יולי 1992, גויס עמית לראשונה ובתום מסלול הטירונות חזר להמשך לימודיו. בחודש מאי 1994, חזר עמית לשירות הצבאי והוצב לשרת בחיל הקשר, כהנדסאי מערכות בחוליית המחשוב. לדברי מפקדיו, בלט עמית כחייל מוכשר, מקצועי בעבודתו, שתמיד שאף לשלמות. בחור אמין, עדין ונעים הליכות. עמית התקדם בסולם הדרגות הפיקודי לדרגת סמל. בשנה הראשונה לשירותו הנחה עמית תלמיד מבית-ספר בירושלים בהכנת פרויקט גמר לתואר הנדסאי. בסופי שבוע, המשיך עמית את סיוריו במשמר האזרחי. הוא קיבל רשיון נהיגה לניידת משטרה ויצא לסיורים ברחבי הקריות ובמפרץ חיפה. בנוסף להצטיינותו כהנדסאי אלקטרוניקה, גילה עמית עניין רב בנושאי עריכת דין וסוגיות משפטיות וידע להציג ולהוכיח עובדות באופן ברור, מדויק והגיוני. הוא שאף ללמוד משפטים והחל לימודיו לקראת המבחן הפסיכומטרי. ביום כ' בתשרי תשנ"ו (14.10.1995) נפל עמית בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של קרית ים, בבית העלמין בצור שלום. הותיר אחריו הורים ואח. בן עשרים ואחת ושבעה חודשים היה בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "עמית היה חלק בלתי נפרד מהיחידה בה שירת. התבלט מאוד במקצועיות בה עבד, ביסודיות בה פעל ובשאיפתו להשלים כל משימה באופן מלא ומדויק. עמית עסק בפיתוח פרויקטים בתחום תקשורת מחשבים, הגיע להישגים נאים בעבודתו וזכה להערכת מפקדיו ועמיתיו. אהב לסייע, השרה סביבו אווירה נעימה וקיבל ברצון כל משימה שהוטלה עליו". אותיות שמו של עמית בונה פותחות את השורות שכתב לזכרו אחיו אייל: עמנו היית שנים לא רבות / ממך כה הרבה עוד יכולנו ללמוד / יועץ, עוזר, מתכנן ותורם/ תמיד כל תקלה אתה מתקן / בלעדיך נותרנו/ ואין נחמה ! / נורא בשבילנו לומר – / הוא היה.