בונהרדי, חיים (מוקי)

בן מרגרט ואדוארד-אלפרד, נולד ביום ט"ו בכסלו תרפ"ד (23.11.1923) בטפליץ בחבל הסודטים אשר בצ'כיה. למד בבית-ספר עממי גרמני ואחר-כך שנים אחדות בבית-ספר תיכון גרמני כילדי שאר המשפחות היהודיות המתבוללות באותה סביבה. אביו המהנדס עבד זמן-מה ברוסיה ובאחת מנסיעותיו לשם לקח איתו את בנו. חיים הצטרף לתנועת-הנוער נצ"ח "תכלת-לבן". הפסיק את לימודיו ופנה לעבודת-כפיים. כשסופח חבל הסודטים ב-1938 לגרמניה ואביו היה אז ברוסיה, עבר עם אמו ואחיו אל חבל מורביה, שם מתה אמו. בדצמבר 1938 הצטרף לקבוצת-ההכשרה "מרץ" במחנה ליד העיר ברנו (ברין) ובפברואר 1939 עלה ארצה והמשיך את הכשרתו בקבוצת כנרת. הוא ניסה עוד להתחקות על עקבות אביו שנעלם ברוסיה, אך לשוא. כשעמדה קבוצת "מרץ" להתנחל בדורות שבדרום, התנדב להיות אחד החברים שעלו ראשונים על הקרקע להכין את ההתנחלות מבחינה משקית וביטחונית. כספורטאי מנעוריו התמסר לכל תפקיד ושקד לבצעו כראוי, וכן כשומר שדות. ערביי הסביבה למדו לכבד את אומץ-לבו. חברי המשק חיבבוהו כחבר טוב המוכן תמיד לעזור לזולת ומשפיע מביטחונו ומעליזותו על סביבתו. אם כי היה כבר נשוי ואחר-כך גם אב לילד, וידע שמקצוע החבלן הוא מקצוע מסוכן – הלך לקורס חבלה ואחר-כך הדריך והכשיר עשרות צעירים במלאכה זו. כן מילא תפקיד אחראי של סגן המא"ז בסביבה. בחורף תש"ח נשא בפשטות ובאיתנות בכל התפקידים שהזמן גרמם, בעבודה ובהגנה ובמגע עם השכנים, בלי לדעת עייפות יומם ולילה. משהחלה הפלישה המצרית התמסר למיקוש דרכי-הגישה אל המשק, ואף ניסה להתקין "בקבוק מולוטוב" בהרכב חדש. ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948), תוך כדי מיקוש הגדר, נפצע בהתפוצץ מוקש ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ דורות. השאיר אחריו אישה ובן. זכרו הועלה בספר "'דורות' – שנה אחת במלחמה".