בונאבנטורה, פרופ’ אנצו יוסף

בן אממה-פאנו וארנולדו-משה, נולד ביום 24.12.1891 בעיר פיזה, איטליה. ארבעים שנה ישב בפירנצה, שבה כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה. ביתו היה בית יהודי מסורתי וציוני, בצירוף מיטב תרבות ההשכלה המערבית. איש-מדע ער ורב-פעלים. הוא כתב למעלה משמונים ספרים וחיבורים, רובם באיטלקית וכעשרים מהם בעברית. ידועים מחקריו בפסיכולוגיה על בעיות הזמן והחלל, על הילדות והבגרות, הפסיכואנליזה וכו'. ובין ספריו ידועים במיוחד שני ספרים, האחד בפסיכולוגיה של הילדות וההתבגרות, בהדגשה מיוחדת של תהליכים שכליים גבוהים (1930), והספר השני מוקדש לפסיכואנליזה לאסכולותיה השונות של פרויד, יונג, אדלר וריברט, ולכך צירף רעיונות ביקורתיים מתוך ניתוח הנטיות האנוכיות וההדוניסטיות של הטבע האנושי ודרכי האנרגיה היוצרת באדם. שני ספרים אלה, שנכתבו איטלקית כרוב ספריו, תורגמו גם לספרדית, הראשון על-ידי אישתו. פרופ' בונאבנטורה ערך מחקרים על ההבדלים האינדיבידואליים והתכונות האישיות, ובייחוד נודע בעבודותיו בתחום ההדרכה החינוכית והמקצועית שהירבה לעסוק בהן עוד בהיותו באיטליה ואחר-כך בארץ-ישראל (בתפקידו כיועצה המדעי של התחנה להדרכה מקצועית שעל-יד מרכז ברנדייס מיסודה של "הדסה"). פרופ' בונאבנטורה עלה ארצה בשנת 1939 ועמד בראש הקתדרה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. כן שימש מורה לפסיכולוגיה בבית-המדרש למורים של "המזרחי" בירושלים; יושב-ראש המרכז להתייעצות מקצועית שליד הוועד הלאומי; יושב-ראש הוועדה למונחי פסיכולוגיה של ועד הלשון. הרביץ תורה ודעת בכפר ובעיר, בקיבוצים וביישובים שונים. נודע במחקרו המשווה שערך בקרב ילדי העדות השונות בארץ. כבעל ניסיון צבאי (היה קפיטן בחיל-התותחנים האיטלקי במלחמת-העולם הראשונה), נחלץ מיד להגנת בנייני האוניברסיטה. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. מתוך 112 נוסעי השיירה נהרגו 78 ו24- נפצעו. בין הנופלים היה גם אנצו יוסף. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים. הניח אחריו אב ישיש בפירנצה, אשה ושלושה בנים.