בומביגר, אריה
בן חיים ופאולה (פנינה). נולד ביום כ"ט באב תש"ח (5.8.1948) במחנה המעפילים בקפריסין. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1949. הוא למד בבית הספר היסודי שבמושב סתריה ובבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה. הוא היה שקדן וחרוץ בלימודיו, ספורטאי מעולה ואדם בעל גישה בריאה ומפוכחת לעולם ולחיים. גישתו הייתה שונה מגישת צעירים אחרים, שראו משהו קוסם וצופן הפתעות בימי הכוננות לפני מלחמת ששת הימים. הוא היה מתון ושקול ובטח ביכולתו לעשות, בבוא העת, את אשר יוטל עליו. הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1967 ואחרי שסיים קורס קצינים הצטיין כקצין קרבי מעולה וכאדם, היודע להתמסר ראשו ורובו לעבודתו אך יחד עם זאת יודע גם לקיים ולטפח יחסי אנוש. כקצין דרש הרבה מחייליו-פקודיו, דקדק בביצוע המשימות, שאף לביצוע מושלם ככל האפשר והקפיד על קטנות כגדולות. עם זאת, היה מסור לחייליו וטיפל בנאמנות בכל צורכיהם. החיוך, ההומור הטוב והיכולת לבטא במדויק את מחשבותיו, הם שעזרו לו לעמוד בקשיים של קורס הקצינים והם גם אשר עמדו לו אחר כך, כקצין וכמפקד. אריה היה אדם למופת ועל כן חיבבוהו, כיבדוה והעריכוהו כל חבריו לנשק בתקופת שירותו כחייל וכקצין. איש מהם לא נטר לו איבה ואת פקודותיו, אף הקשות ביותר, מילאו ברצון והבנה. אריה חיפש תמיד את המקום ה"חם" ביותר לשרת בו, כי חש שרק בקו האש יוכל למלא את חובתו לעמו ולמולדתו. אור ליום ה' בניסן תש"ל (10.4.1970), נפל סגן אריה, יחד עם חבריו, סג"מ מוטי בראון ז"ל וניסים יניב ז"ל, בעלות רכבם על מוקש, בשעת סיור בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ברחובות. אנדרטה לזכרו הוקמה במושב סתריה על ידי תושבי הכפר; מלגה על שמו ניתנה על ידי הוריו לתלמיד בבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה; חוברת בשם "יובל ואריה", לזכרו ולזכר חברו יובל גליקמן, שנפל במלחמת ששת הימים הוצאה לאור על ידי חברם יצחק עידן, ומומנה ע"י מושב סתריה, בהשתתפות מוסדות תנועת המושבים והמועצה האזורית גזר.
