בולדו, זלמן

בן פסיה ומשולם. נולד בז' בסיוון תרפ"ג (1.6.1923) בנובוגרודק שבפולין המזרחית. למד בבית-הספר היסודי "תרבות" שבעירו, השתייך לתנועת "השומר הצעיר" ובה הדריך קבוצת צעירים. הוא הצטיין בלימודיו, במיוחד במתימטיקה, וגילה עניין מיוחד במכונות, ביסודותיהן העיוניים ובפעולתן הטכנית כאחת. אישיותו שפעה רעננות, שמחת-חיים וקלות-תנועה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת הצבא הסובייטי לאזוריה המזרחיים של פולין עבר לווילנה ושם פעל בריכוז של חבריו לתנועה וגם המשיך בלימודים. זמן קצר לאחר עלייתו לארץ-ישראל התנדב לשורות הפלמ"ח והצטרף לבית זרע, קיבוץ של השומר הצעיר. שם נודע כחבר-משק מסור והשתלב עד מהרה בחברת הקיבוץ. בי"ד באלול תש"ה (23.8.1945) נפל במילוי תפקידו, בעת שמירה לילית בקיבוצו, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבבית זרע. הניח אשה ובן, הורים, ואח. קיבוץ בית זרע הוציא לזכרו חוברת ובה דברים מאת חבריו במשק ובפלמ"ח. בחוברת זו מעלה חבר מאורע מחיי זלמן שיש בו עדות לאופיו: "הוא התגלה כאמיץ לב וכבז לסכנות, טיפס על סלעים וצוקים והיה גולש מהם. יום אחד, כאשר חבר נכווה במחנה על פני המצדה, הגישו לו עזרה ראשונה ושילחו אותו לירושלים. זלמן נעדר מהמפקד של אותו ערב. לאחר חיפושים מדוקדקים, כאשר ירדו מהמצדה, מצאו אותו חבריו בערבת סדום. אז התברר להם כי החליט להזעיק עזרה לנפגע מהכוויה והוא יצא לסדום, בלי כובע, ועשה את הדרך בחמש שעות במקום בעשר. הוא הצליח להשיג סירת מנוע ממפעלי ים המלח אך הסירה נאלצה לחזור. מקרה זה מעיד על קווי האופי הבולטים של זלמן – נכונות לעזרה לזולתו ובוז למכשולים".