בוכמן (אריאל), אריה

בן נעמי ובן-ציון, נולד ביום ז' בניסן תרפ"ה (1.4.1925) בתל-אביב. אריה גדל בהרצליה, שם הקימו הוריו משק-עזר ובית. משסיים את לימודיו בבית-הספר העממי במושבה רצו הוריו לשולחו לבית- ספר תיכון, אולם אריה, ביודעו את מצבם הכלכלי הקשה, סירב להתחיל בלימודים ממושכים. הסכים רק להיכנס לבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין ובו סיים את לימודיו במגמת מסגרות. אריה היה צנוע וחרוץ, אהוב על מוריו וחובב מוסיקה. מחנכיו העריכו את כשרונותיו והשפיעו עליו שימשיך בלימודיו. התייחס בכובד-ראש לכל משימה שהוטלה עליו. מגיל צעיר היה פעיל ב"הגנה". לא פעם הסתכן בהחזקת נשק, אבל כשאביו העיר לו על הסכנה שבדבר היה משיב: "ומי יעשה זאת אם לא אנחנו?" ב-1945 התגייס לבריגדה היהודית, למד שם נהגות ובמקצוע זה החזיק גם אחרי שחרורו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות העמיד את עצמו ואת מכוניתו לשירות כוחות ה"הגנה" ושימש נהג באחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני". חבריו ראוהו כמלאך מושיע; במכוניתו היה מסיע פצועים, אספקה ותחמושת באומץ-לב בלתי-רגיל. השתתף בקרבות רבים ובכללם – במבצע "דני". במבצע זה, ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) נהרג במערכה על קולה, על-ידי פגז שפגע במכוניתו, בשעת הוצאת פצועים משדה-הקרב, והועבר למנוחת עולמים בבית- הקברות הצבאי בנתניה.