בוך, ישי

בן גאולה ומיכל, נולד ביום ט' באלול תרע"ג (11.9.1913) בפתח תקווה. אביו, מחלוצי העלייה השנייה, ואמו, בת ירושלים, נטעו בו את האהבה למולדת ולחיי עבודה. בגיל 14, משסיים את בית- הספר המקומי, החל לעבוד בפרדסים ונעשה אורז מומחה. הוא אהב את ההשכלה ואת הספר, חיבב את הספורט והצטיין בכל ענפיו כחבר פעיל ב"מכבי-אבשלום". ל"הגנה" נכנס בהיותו בן 16 ומאז ועד יומו האחרון היה פעיל בשורותיה, השתלם בקורסים שונים ורכש ניסיון קרבי ופיקודי. במאורעות תרפ"ט היה בין הראשונים בשמירת המושבה. בשנת העשרים לחייו נשא אישה וחי חיי-עבודה צנועים ומאושרים. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נטש את עבודתו ואת ענייניו הפרטיים והקדיש את כל זמנו ומרצו ל"הגנה". יצא תכופות לפעולות-לילה בתחומי האויב בתפקידים נועזים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עזב שנית את עסקיו ואת ביתו, שירת כמדריך אזורי ומפקד פלוגת חיל-המשמר בחטיבת "אלכסנדרוני". כל פקודיו אהבוהו וכיבדוהו בשל דאגתו האבהית לשלומם. ביום ה' בתמוז תש"ח, לאחר שנכבשו תחנת-הרכבת ומפעל-המים של ראש העין על-ידי כוחותינו, יצא בראש פלוגת חיל-המשמר להחזיק בקטע שנכבש וביום ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948), בשעת התקפת-נגד של האויב בחיפוי אש-תותחים, נפל על משמרתו כשעמדתו נפגעה על-ידי פגז, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה. השאיר אישה ושלושה בנים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.