בוטיל, שמעון (‘שמי’)

בן סאלם וסעידה. נולד ביום י"ד בשבט תשט"ז (27.1.1956) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי שבעין-כרם. מורתו בבית- הספר היסודי – ציפורה, מספרת: "שמעון היה ילד שתקן, יפה- תואר ויפה-נפש. הוא היה צנוע ודרש מעט מאוד לעצמו. היה ילד מופנם, ומעולם לא שיתף את ידידיו ואת בני-משפחתו בחוויותיו הכמוסות. ידעתי שיבוא יום ושמעון ידע ליהנות מעצמו ומסביבתו ולתת ביטוי ודרור לכישרונותיו. על-אף שתקנותו וצניעותו הרבה לשחק עם הילדים, והדבר תמיד שימח אותו ואותי". כשסיים שמעון את לימודיו בבית-הספר היסודי, החל לעבוד במוזאיקה כדי לסייע להוריו בכלכלת המשפחה מרובת-הילדים. שמעון גויס לצה"ל בפברואר 1974 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות הועבר ליחידה במרכז הארץ כנהג-משאית. במכתב להורים מספר מפקדו: "שמעון היה חייל טוב וממושמע וביצע את המוטל עליו לאורך כל הדרך בצורה הטובה ביותר ובמסירות רבה. הוא היה דייקן ועמד בלוח-הזמנים שהוכתב לו בכל מצב שנקלע אליו. הוא היה בחור חברותי, קשר יחסים טובים עם הסובבים אותו ועזר לחבריו". ביום ג' באדר תשל"ה (14.2.1975) נפל שמעון באזור יריחו בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, שמונה אחים ואחיות. אחרי מותו הועלה שמעון לדרגת רב"ט.