בוטבול (פרוספר), מסעוד (אשר)
בן יעקב וסולטנה. נולד ביום כ"ה בתמוז תשי"ג (8.7.1953) בפאס שבמרוקו. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1965. למד בבית-הספר היסודי 'אם הבנים' שבעיר-הולדתו, וכשעלה לישראל המשיך את לימודיו בבית-הספר חב"ד שבקרית-יובל בירושלים. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ובישיבה התיכונית 'קרית נוער' שבבית-וגן בירושלים. אשר היה תלמיד חרוץ והצטיין במקצועות הטכניים. בעת לימודיו בבית-הספר התיכון היה מדריך טכני ומנחה בשיעורי-עזר לבתי-ספר יסודיים. שנים רבות היה חבר בתנועת-הנוער 'בני-עקיבא'. היה נעים-הליכות, שקט, מסודר וצנוע. הוא היה מכונס בעצמו והרבה להתבודד, אך יחד-עם-זאת גילה נכונות להגיש עזרה לאחיו ולחבריו בלימודים ונתן להם עצות כדי לפתור בעיות שנתקלו בהן בחיי היום-יום. אשר גויס לצה"ל במאי 1972 והתנדב לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מסגרות-מכנית ובקורס מכונאות מטוסים ומסוקים, נשלח לטייסת של חיל-האויר כמכונאי-מסוקים. תכונותיו מילדות הבשילו בעת שירותו הצבאי, ומפקדיו עמדו על תכונות אלו: צניעות, יעילות, אורך-רוח ורצון עז למלא את המוטל עליו בדייקנות ובשלמות. במכתב להורים כתב מפקד-הטייסת: "אשר הצטיין בצורה החברית שנהג עם הסובבים אותו. הוא ניסה למצות את הטוב מכל דבר, וכל אשר הוטל עליו עשה במקצועיות, במסירות ועם חיוך תמידי על השפתיים". במלחמת יום-הכיפורים השתתף אשר בחילוץ מסוקים בכל הגזרות וצוין לשבח על-ידי מפקדיו. כשסיים את שירות החובה בצה"ל החליט אשר להתחייב לשרת בצבא-הקבע שלוש שנים נוספות, וזאת מתוך אהבת המולדת והכרה בחשיבות תפקידו ובתרומה שיכול להעניק לצה"ל. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל אשר בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. אחרי מותו הועלה אשר לדרגת רב-סמל. משפחתו הקימה לזכרו ספרייה בישיבת 'קרית נוער' שבבית-וגן בירושלים שלמד בה.
