בוטבול, חיים

בן אברהם וזהבה. נולד ביום י"ד באדר תשי"ז (18.2.1957) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עקיבא' שבבת-ים, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי 'אורט – בת-ים', במגמה של מסגרות-מכנית. חיים היה בן למשפחה מרובת-ילדים. נער טוב היה ועשה כמיטב- יכולתו להשביע את רצון הוריו ולעזור להם. היו לו תחביבים שונים – אהב מאוד ספורט והרבה לשחק בכדורגל. התברך בידיים טובות וידע לעשות מלאכתו היטב. הוא היה נער שאפתן והציב לעצמו אתגרים, בעיקר בתחום המקצועי. כשלמד בבית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע, והיו לו חברים רבים שאהבו אותו וביקשו את חברתו. אופטימי מטבעו ושמח-בחלקו, ומוכן תמיד לעזור לזולתו. מאחר ששאף לרכוש מקצוע שיסייע לו בחיים האזרחיים, ביקש להשתתף בקורס-נהיגה קדם-צבאי, אך בקשתו נדחתה. חיים גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1975 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות השתלם בקורס חמשי-צריח של טנק מג"ח ונשלח ליחידה של חיל-החימוש בסיני. ביחידתו נודע כבעל-מקצוע וחייל טוב וממושמע, אהוב על כולם – חיילים ומפקדים כאחד. מפקדיו העריכו אותו מאוד ושלחו אותו להשתלמויות מקצועיות. כל השתלמות סיים בהצלחה, כשהוא משיג שלב מקצועי גבוה יותר. כשנה לאחר גיוסו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. לימים הוענק לו אות השירות-המבצעי על חלקו בפעילות המבצעית של יחידתו. ביום ב' בניסן תשל"ז (21.3.1977) נפצע חיים ולאחר ארבעה ימים מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבחולון. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "חיים שירת תחת פיקודי. הוא נתגלה כחייל למופת ומילא את כל המוטל עליו באורח מעולה. מעולם לא אמר 'אינני יכול' או 'אינני רוצה' – תמיד שאף לפתור את הבעיות הטכניות הקשות ביותר. מכל משימה שהוטלה עליו חזר רק לאחר שסיימה באורח מושלם. מפקדיו וחבריו ליחידה מבכים מרה את מותו". הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה, ומסגרת מנורה לבית-כנסת, ולבית-הספר 'אורט – בת-ים' תרמו תמונה, מנורה וגביע.