בוטבול, דוד

בן אליהו ושמחה. נולד ביום כ"ד באב תשט"ז (1.8.1956) במושב הודיה. למד בבית-הספר היסודי 'צאלים' שבבאר-שבע, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר תיכון-מקצועי במגמה של מכונאות-רכב. הוא אהב את מקצועו והצטיין בו בבית-הספר ואחרי-כן גם בצבא. בחופשות היה עובד במוסך בעיר וכך רכש ניסיון רב. דוד הקדיש את מרבית זמנו הפנוי לעיסוק בספורט ובמיוחד לשחק בכדורגל ואף נחשב לשחקן טוב מאוד. אהבה רבה אהב את הארץ, ואהבה זו העמיקה עוד יותר כשלמד להכיר את נופי הארץ בטיולים הרבים שערך במסגרת הגדנ"ע. חברים רבים היו לו לדוד, והם העריכו אותו מאוד בזכות מעלותיו ואופיו הנוח. טוב-לב היה, חברותי ונעים-הליכות, ונודע כנער אחראי ויסודי. אך מעל-לכול הצטיין במסירותו ובנאמנותו למשפחתו. דוד גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1974 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למכונאי-טנקים וסיים את הכשרתו בהצלחה, הוצב לאחת היחידות הגדולות של חיל-החימוש ושימש בתפקיד מכונאי במחלקת-נגמ"שים. כאיש-מקצוע מעולה התקדם במהירות גם בדרגותיו וגם בתפקידו ומונה לעוזר לבוחן הנגמ"שים. מפקדיו העריכו אותו מאוד, היו שבעי-רצון מעבודתו והמליצו להעלותו לדרגת סמל-ראשון. בהמלצתו כתב המפקד: "חייל טוב-מאוד. מסור, נאמן, עושה תמיד מעל ומעבר למוטל עליו". ביום י"ט בניסן תשל"ז (7.4.1977) נפל דוד בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, אח אחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הערכתי מאוד את דוד כאדם וכחייל. מסור, נאמן, חרוץ ומהימן – הוא ביצע את המוטל עליו בהצלחה מלאה. דוד הצטיין בכל מעשיו, במיוחד כבעל-מקצוע מעולה, והשקיע מאמצים רבים בעבודתו. תרומתו בעבודה היתה גדולה – תמיד התנדב לבצע משימות קשות ועשה מעל ומעבר למוטל עליו. גם בתחום יחסי-אנוש הצטיין והיה מקובל על כולם וחבר עם כולם. דוד שימש מופת ודוגמה לחיילי היחידה, וכך תיחרת דמותו עמנו".