fbpx
בוחבוט, יוסף (‘יוסי’)

בוחבוט, יוסף (‘יוסי’)


בן אנט ודוד. נולד ביום י"ז בתמוז תשכ"ט (3.7.1969) למשפחה ברוכת ילדים באופקים. למד בבית-הספר היסודי 'גבעה' באופקים. בכיתה ח' הצטרף, במסגרת עליית הנוער, לחברת נוער שהוקמה בקיבוץ דביר ושם השלים את השכלתו היסודית. את לימודיו התיכוניים סיים יחד עם חבריו במוסד החינוכי 'מבואות' שבקיבוץ שובל. לאורך שנות החינוך בדביר בלט יוסי בכל תחום שעסק בו. הוא למד היטב, כפי שמעיד מחנכו: "יוסי יציב בכל התחומים, בתחומי הלימוד – כל השנים תלמיד טוב, בולט בביולוגיה מחד-גיסא ובאמנות מאידך-גיסא – ופעיל במוסד עד הסוף". יוסי אהב לצייר ואהב בעלי חיים. במקביל ללימודיו עבד במסגריית הקיבוץ. יוסי תפס מקום מרכזי בקבוצתו, קבוצת 'חופית', בתפקידים שמילא ובמיוחד בחיי החברה, בהם היה שותף פעיל. כפי שמספר איל, מדריכו: "במשך שנים נבחר יוסי לוועדת קבוצה, כמעט בלי להתאמץ,. להיפך, בניגוד לרצונו. והתרומה שלו לוועדה, שפע הומור בתוספת שיקול-דעת, היתה תרומה ייחודית". ומוסיפה המטפלת של קבוצת 'חופית': "אם יוסי אמר, יוסי עשה. כזה הוא באופיו". ליוסי היו שיער שחור מקורזל, פנים עגולים ומבט חייכני. מעיניו נשקף טוב-לב. כשהגיע מועד גיוסו, שאף להתנדב ליחידה מובחרת ואמנם, כשגויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1987, התקבל לסיירת 'גבעתי'. הוא החל מסלולו כלוחם ובלט בין חבריו בחיוכו, בנדיבותו ובעזרה לחבריו. מעיד חברו לצוות: "ביוסי מצאתי חבר נאמן. אני לא מגזים באומרי שכולם אהבו אותו. כך היה אופיו. הוא הסתדר עם כולם. היה ליוסי לב נדיב". ביום כ"ח בניסן תשמ"ח (14.4.1988), באזור בית גוברין, נפל יוסי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באופקים. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות – תמי, מרים, בת-שבע וליאת ושלושה אחים – אבי, אילן וצביקה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "יוסי שירת בחטיבת גבעתי מיום גיוסו. היה מהחיילים הבולטים בגיבוש והתקבל ליחידה. יוסי עבר עם חבריו תקופת אימון שכללה צניחה, ניווטים, מסעות ואימוני חי"ר. הוא היה מהחיילים החזקים בצוות, עזר לכולם וידע לחייך ולתמוך בחבריו גם ברגעים הקשים". הוריו תרמו לזכרו ספרייה תורנית לבית-הכנסת 'רבי דוד ומשה' באופקים. קיבוץ דביר הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי משפחה, מחנכים וחברים על דמותו.

כובד על ידי

דילוג לתוכן