fbpx
בוז’יור, יעקב

בוז’יור, יעקב


בן שמחה, נולד בשנת 1927 למשפחה אמידה בבסרביה, שנמצאה אז בתחום רומניה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נעקר מקרקע גידולו וחינוכו בעודו נער, אך בגר והיה לאיש בתקופה מסוערת זו, הצטרף לשורות הפרטיזנים היהודים ולחם נגד הכובש הנאצי. עם תום המלחמה נתברר לו כי מכל משפחתו הענפה נותרו בחיים רק הוא ואחותו. אחותו נשארה ברוסיה ויעקב העפיל לארץ. הבריטים תפסו את אונייתו והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין. כשהגיע לארץ, נתקבל כשומר ב"נשר" שליד חיפה. היה למוד מחסור ורעב, וכשקיבל עבודה קבועה ומסוכנת זו התלוצץ על עצמו: "לפחות אהיה שבע כשאיהרג…" היה בחור שקט ואהוד על סביבתו. חובב ספורט והתעניין ביותר בפעולות פלוגות "הפועל". במלחמת-העצמאות היה מראשוני המגויסים, שירת בחטיבת "כרמלי", נתגלה כחייל אמיץ ונלחם בחזית הצפון. ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948) הסתער עם חיילי מחלקתו על משלט תפוס בידי האויב, ליד מנרה. הוא זרק לעבר האויב שני רימונים בטווח קצר, ורסיס מהרימון השני פגע בראשו והמיתו בו במקום. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה

דילוג לתוכן