בוזגלו, זאב (זאביק)

בן דינה וחיים. נולד ביום ב' בשבט תשל"ח (10.1.1978) בפתח תקווה, אח ליפתח, בבתה, ולזאב הצעיר, שנולד לאחר מות אחיו ונקרא על שמו. זאב למד בבית-הספר היסודי בצפת, המשיך בבית- הספר היסודי ביסוד המעלה ובבית-הספר היסודי "גמלא" שבקצרין וסיים בבית-הספר היסודי "דליות" שברמות. את לימודיו התיכוניים סיים בהצטיינות יתירה בבית-הספר התיכון "אורט נופי גולן" שבקצרין, במגמה המדעית-טכנולוגית. עוד כילד היה זאב חובב קריאה מושבע, ונהנה מקריאת ספרי שירה איכותיים, ספרות בדיונית וספרי מסע. זאב התעניין גם בכלי נשק עתיקים וקדומים ובבעלי-חיים, שצייר להנאתו ולהנאת משפחתו וחבריו. בתחילת מרץ 1996 התגייס זאב לצה"ל והיה ללוחם בגדוד "גדעון" של חטיבת גולני. זאב נפל בעת מילוי תפקידו, בתאונת אימונים שאירעה ביום ט' בניסן תשנ"ז (15.4.1997). זאב הובא למנוחות בבית העלמין בטבריה והועלה לדרגת סמל לאחר מותו. בן תשע עשרה היה זאב במותו. הוא הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. חברי המושב לבנים, בו התגוררה המשפחה, ספדו לזאב על קברו: "זאב, זכינו לראות אותך גדל בקרבנו, עלם חמודות, שכמו יין טוב רק השתבח עם השנים. זכינו ליהנות מצחוקך שובה הנפש, נהנינו לראות את שערך השחור הארוך, ומדמיינים היינו כיצד תיראה עם שיער קצוץ ערב הגיוס. בן נהדר, אח למופת, תלמיד לדוגמה, חבר נאמן. מה עוד ניתן היה לבקש? רק מעט חיים, לשאר כבר היית דואג בקלות." באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "זאב תואר על ידי מפקדיו כחייל מוכשר, שגילה יוזמה והפגין איכפתיות ורגישות כלפי הסובבים אותו. זאב בלט בצניעותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד." באיגרת ניחומים למשפחה כתב מפקד גדוד "גדעון", אליו השתייך זאב: "זאביק הטביע את חותמו בפלוגה. המודל שהשאיר לאחר מותו ראוי לחיקוי ואולי יקהה מעט את תחושת הכאב. הוא היה חייל למופת, מעמודי התווך של הפלוגה, בעל רמה אישית גבוהה ואף היה מועמד להיבחר כחייל המצטיין הפלוגתי בסוף המסלול – דבר שהיה מביא לידי ביטוי את ההערכה הרבה לה זכה ממפקדיו וחבריו לאורך כל המסלול. אין לי ספק כי למשפחה ולסביבתו הקרובה היה חלק מרכזי בעיצוב דמותו כאדם. מהיכרותי הקצרה אתכם, אני משוכנע בכך עוד יותר. תחושת חסרונו והנסיבות בהן מצא את מותו, ילוו אותנו יום יום, שעה שעה, וזאב ימשיך להיות בלבנו לעד." חבריו לפלוגה ספדו לו על קברו: "פלוגה ב' איבדה היום את הטוב שבחייליה, וגדוד שלוש עשרה את הטוב בקציניו לעתיד. אנו משתתפים בצער המשפחה והחברים, שטיפחו וגידלו במשך תשע עשרה שנים נער לתפארת, מלח הארץ. זאב חרש בפלוגה תלם עמוק של השקעה והצטיינות תוך התמדה בדרכו המיוחדת והצנועה. אנו מקווים שנוכל להמשיך בדרך שהתווית לנו – אהבת הארץ ואהבת האדם. חסרונך בפלוגה יורגש ואת החלל הריק ישלימו אלה שלמדו ממך את הדברים. בהצדעה, פלוגה ב'."