בוזגלו דוד

בן מרים וחנניה. נולד ביום י"ח באדר תשכ"ו (10.3.1966) במושב דובב. דוד היה בן למשפחה מרובת ילדים, שפרנסתה על מטע העצים הנשירים ולול העופות המטילות שברשותה. הוא היה השני בשבעת ילדי המשפחה, והדאגה למשפחתו רבצה עליו במלוא כובדה. דוד אהב את העבודה החקלאית וסייע בעבודות המשק. את השכלתו היסודית קנה דוד במושבו, מושב דובב. לצורך לימודיו התיכוניים הרחיק לכפר חב"ד ולמד בו שנה אחת. לאחר-מכן עבר דוד לישיבת 'בר-יוחאי' של 'בני עקיבא' במירון, ולמד בה חרטות מיכנית. הוא עשה חיל בלימודיו, והתבלט בתכונותיו הטובות ובנכונותו הרבה לעזור לזולת. יראת השמים שלו היתה לשם דבר בקרב חבריו. ראש הישיבה שלו מעיד עליו, שהיה דוגמה לשילוב בין תורה לעבודה. דוד אף היה פעיל בחיים החברתיים ובפעילות הספורטיבית בישיבה. בנובמבר 1985 היה דוד לחייל בצה"ל. לאחר הטירונות הוצב לשרת במשטרה הצבאית, אך לא מצא עניין ואתגר בחיל זה וביקש לעבור לחיל אחר. הוא עבר לחיל האוויר, השתלם בקורס למכונאות מסוקים כבדים ושירת כמכונאי של מסוקי ה'יסעור' וסופר פרלון. דוד שקד על עבודתו בשקט ובצנעה, ובאוגוסט 1986 קיבל דרגת רב"ט. בצהרי יום 1.10.1986, במהלך נסיעה במחנה שבו שירת, מעד דוד ונפל מתוך הרכב. הוא נפצע אנושות ואושפז בבית-חולים 'תל-השומר'. ביום כ"ט באלול תשמ"ו (3.10.1986), נפל דוד בעת מילוי תפקידו, כשנפטר מפצעיו, והובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בצפת. בן עשרים היה במותו. דוד השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים – עדי, אורלי, רחל, יואב, אהרון ואילן. לאחר מותו, כתב מפקד יחידתו למשפחה: "דוד ז"ל החל את דרכו בטייסת לפני חמישה חודשים בעבודה על המסוק הוותיק ביותר היום בחיל האוויר, מסוק פרלון. דוד התקדם בצורה יפה מאוד בטייסת ומתחילת שירותו הרשים את מפקדיו ואת הטייסת ברצינותו, ברצונותיו וביראת השמים שבו, מבלי שתפריע לעבודה השוטפת שנדרש לבצע. דוד ז"ל היה חייל שקט ומסור, נחבא אל הכלים, ביצע את העבודות הנדרשות ממנו ברמה גבוהה מאוד, תוך משמעת עצמית גבוהה באופן מיוחד."