בודניוק, ברוך

בן משה ופנינה. נולד ביום י"ב במרחשון תשי"ב (11.11.1951) בחיפה. למד בבית הספר על שם משה הס ובבית הספר התיכון "עמל ב'" – שניהם בפתח תקוה – והצטיין במקצועות הריאליים. ברוך החל את פעולתו בתנועת נוער כבר בכיתה ה', ובכיתה הראשונה של בית הספר התיכון. עבר עם כל בני כיתתו לפעילות חברתית שלא במסגרת התנועה. בתקופת היותו בתנועה השתתף בכל המסעות והטיולים , לאורכה ולרוחבה של הארץ. בהיותו בעל מרץ, איתן וגבה קומה,הקדיש מזמנו לענפי ספורט שונים – שחייה וטניס שולחן, וארגן טורנירים של משחקי טניס מכל האזור. ברוב התחרויות יצא הוא כמנצח. התאמן בקביעות בכדורסל בקבוצת הנוער של "מכבי" פתח תקוה. הוא השתתף בצעדות ארבעת הימים תשכ"ח ותש"ל וכאשר היה בצבא נרשם לצעדת תשל"א. הוא היה מוכשר גם במלאכת יד ועל כך זכה בציון גבוה במקצוע המכשירנות בבית הספר וכן הצטיין בעבודות עץ שונות ובהרכבת דגמי מטוסים. היה לו אוסף מצויין של בולים. בעקבות עיסוקו באיסוף בולים החל מתכתב עם אנשים מכל קצוות העולם. מכתבים רבים הצטברו אצלו במשך השנים. ברוך היה אהוד מאוד בחברה וביחוד היה חביבן של הבנות. גויס לצה"ל בשבוע השני של אוגוסט 1970, ולמרות שהיה בעל תעודת טכנאי ויכול היה לשרת ביחידה עורפית, התנדב לשרת ביחידת סיור בחיל השריון. גאוותו הייתה על היותו היחיד מבני כיתתו ששירת בחיל קרבי. חברו כתב עליו, כי ברוך סיפר על הסיירת שלו בגאווה. לא ידע פחד מהו. היתל בסכנות ואהב לספר בגאוה על החוויות הנפלאות שעברו עליו ועל חבריו בסיירת. ברוך התבלט בכל מקום אליו נקלע, בזכות יופיו המיוחד, קומתו הזקופה ופניו המאירים. הוא שאף ללמוד הנדסת ייצור בטכניון בחיפה והתכונן לבחינות הכניסה במשך שירותו הצבאי, אבל לא זכה להגשמת תכניותיו . ביום ד' במרחשון תשל"ב (23.10.1971), שישה ימים לאחר שנפצע בעת מילוי תפקידו, מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח תקוה. אנדרטה לזכרו הוקמה באולם הספורט של בית הספר "עמל" להנדסאים בפתח תקוה, בו למד; שמו נרקם על חולצות שחקני קבוצת הכדורגל של "הפועל" פתח תקוה, הנקראת על שמו.