בודו, יוסף-צב
בנם-יחידם של מרים ואימרה, נולד בשנת 1928 בבודפשט, בירת הונגריה. אביו היה פקיד בכיר בדואר והוריו התמסרו מאוד לחינוכו. בימי מלחמת-העולם השנייה נלקח למחנה-ריכוז ביחד עם אמו, שם הפרידו ביניהם ואמו מתה במחנה (אביו נשאר בחיים). לאחר גלגולים רבים ותלאות הצליח לעלות לארץ-ישראל. הוא הגיע לקיבוץ דורות בדרום ושם הצטרף לגרעין של תנועת "הבונים" אשר עבר להכשרה בכפר גלעדי ומשם לבית העמק שבגליל המערבי. בכפר גלעדי עבד בכרם והסתגל יפה לעבודה זו. על אף התלאות שעברו עליו נשאר בו משהו ילדותי ולא נגמל משובבות. אך כאשר הוטלה עליו משימה, היה ממושמע, אמיץ, והסתגל לכל מצב. באחד הימים, כשירד עם חבריו אל הכרם עם נשק ביד, נתקל בחיילים בריטיים בחצותו את הכביש. יוסף לא איבד את קור-רוחו ועבר בשלום. הוא שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בקרבות הראשונים בגליל ובמשמר הירדן, נפצע בעת הקרבות וביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) מת מפצעיו. רק כשחזרו חבריו להגנת משמר הירדן מן השבי הסורי, נודע מפיהם על נסיבות מותו ותאריך נפילתו. יוסף הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה